1. רילוקיישן לארה"ב- האם מדובר במדינה אשר לה תפיסת זמן לטווח ארוך או קצר?

"התרבות האמריקנית היא תרבות מכוונת עתיד. מתוך כך, הזמן הוא משאב להשגת יתרון תחרותי."

החברה האמריקנית נתפסת כחברה ששמה דגש יחסי על העתיד, כלומר, מתכננת קדימה, משקיעה בעתיד ודוחה סיפוקים מידיים. ביסוס לכך אפשר למצוא במחקרים המעידים כי החברה האמריקנית מעריצה מנהיגים בעלי חזון כמו ביל גייטס, ובקולות שנשמעים בה, להגביר את מידת התכנון כלפי העתיד.

אלא שההתייחסות האמריקנית לנושא החיסכון מעידה דווקא על ראייה לטווח קצר. האמריקנים שמים דגש על צריכה יותר מאשר על חסכנות והשקעה לטווח ארוך. אזרחי ארצות הברית בוחרים שלא לחסוך, ומעדיפים להוציא את הכסף כאן ועכשיו. שיעורי החיסכון האישיים בארצות הברית בשנת 2000 היו מינוס 0.2%, ואילו בשנת 2010 נמצא כי ל-45% מהאוכלוסייה אין תכניות פנסיה. הן הממשלה והן האקדמיה בארצות הברית הבינו בשנים האחרונות שצריך למצוא דרך לעזור לאנשים לחסוך יותר, וכיום הם משקיעים בכך לא מעט כסף ומאמצים.

"החיסכון, או ליתר דיוק היעדרו, הוא אחת הסוגיות המדוברות בארצות הברית. במדינה שבה לא קיימת פנסיית חובה, רשת הביטחון הסוציאלית מחוררת, תוחלת החיים עולה, והפערים בין עניים לעשירים בלתי נסבלים, הנתונים מוכיחים עד כמה המצב עגום. ב-2011 פרסם צוות חוקרים מהרווארד ומסטנפורד מחקר, שעל פיו 25% מהאמריקנים לא יוכלו לגייס 2,000 דולר תוך 30 יום, וכ-50% ממשקי הבית בארצות הברית הוגדרו 'שבירים כלכלית', כלומר יתקשו מאוד להתאושש ממשבר שידרוש מהם סכום כסף לא שגרתי. כשנשאלו כיצד יגייסו את הסכום, ענו רק 60.6% מהאמריקנים כי יעשו זאת בעזרת חסכונות אישיים. לשם השוואה, כששאלו נחקרים הולנדיים את אותה שאלה, 8% בלבד ענו כי לא יוכלו לגייס 2,000 דולר בתוך חודש, ו-88.8% דיווחו כי אם יזדקקו לכך, יסתמכו על חסכונות אישיים." (דה מרקר, 18.1.15)

במקביל, חוקרים טוענים שהאוריינטציה כלפי הזמן צריכה להיות מכוונת במיוחד לעתיד הקרוב, משום שהעתיד הרחוק עשוי להיחשב בלתי מעשי לעתים בעבור אנשי עסקים. לדוגמה, התפתחויות ושינויים תדירים בעולם ההייטק, עלולים לייתר לעתים את התכנון לטווח רחוק.

2. רילוקיישן לארה"ב- הזמן מנותב ביעילות

"הם רגישים מאוד לזמן וליעילות בביצוע, ולכן הם נעזרים רבות במכשירים ובמערכות טכנולוגיות. תמיד מחפשים דרכים טובות ויעילות להשלמת המשימה."

"דייקנות חשובה מאוד בתרבות האמריקנית, ואיחורים נתפסים כגסות רוח."

"ישיבות מתחילות ומסתיימות בזמן. בנוסף, לישיבה יש אג'נדה קבועה מראש שנצמדים אליה, יוצאים ממנה עם יעדים מוגדרים ומגישים דוחות בסיום כל ישיבה."

"אין לבזבז זמן, והוא מתוכנן בקפידה בצורה מפורטת."

הזמן נתפס כמשאב נדיר שיש להשתמש בו ביעילות, כמאמר הביטוי: "זמן שווה כסף". כלומר, יש להסתכל קדימה ולנצל הזדמנויות. אין להעביר את הזמן באפס מעשה, אלא יש לשלוט בו ולנצלו בצורה מיטבית. הזמן נתפס בדרך ליניארית, כשהוא נמתח אל העתיד; משאב שיש להשתמש בו, ולא היסטוריה שיש לנצור.

תפישת הניהול האמריקנית תיראה, אם כן, כך:

• יעילות וניצול זמן בתכליתיות ובאינטנסיביות.
• מונוכרוניות: ביצוע משימה מתחילתה ועד השלמתה. אין לבצע כמה משימות בעת ובעונה אחת.
• דייקנות: עמידה בזמנים.
• הגדרות ברורות: הגדרת תוכניות בהירות וכתובות ולוחות זמנים מפורטים.

במחקר שערכו שני חוקרים ישראלים בקרב מנהלים ומהנדסים ישראלים שיצאו לרילוקיישן לארה"ב ,ועמיתיהם האמריקנים, שעבדו יחדיו בחברות עתירות ידע בעמק הסיליקון שבקליפורניה, נמצא כי האמריקנים דייקנים ומקפידים על לוחות זמנים. זאת בהשוואה לישראלים שהם פחות דייקנים, לא עומדים בזמנים, מבצעים כמה משימות בו זמנית, והכל נראה להם דחוף.

3. רילוקיישן לארה"ב- עובדים הרבה וזכאים למעט ימי חופש

"דוח שערך המרכז למחקרי כלכלה ומדיניות בוושינגטון, בחן את מדיניות החופשות של עובדים ב-21 מדינות מפותחות, בהן ארצות הברית. מתברר כי ארצות הברית היא המדינה המפותחת היחידה שבה המעסיקים אינם מחויבים על פי חוק להעניק לעובדיהם חופשה בתשלום. החוקרים מצאו שבכל מדינה שבחנו, למעט ארצות הברית, החוק מחייב את המעסיקים להעניק לעובדים 10­-30 ימי חופשה בתשלום בשנה. על אף מיקומה העגום של ארצות הברית, בפועל כ-77% מהעובדים, רובם עובדים במשרה מלאה, זוכים בממוצע ל-13 ימי חופשה בתשלום. על פי אחד ממחברי הדוח, לא כל העובדים הזכאים לימי חופשה בתשלום בוחרים לנצל אותם, בשל החשש לביטחון התעסוקתי שלהם." (Ynet, 30.5.2013)

"זאת מדינה קפיטליסטית. אין ימי מחלה בחוק, חופשת לידה אורכת כשבוע, וישנם שישה חגים שנהוג לתת בהם חופשה בתשלום. על פי חוקי ארצות הברית, מעסיק לא חייב לשלם על יום שלא הגעת לעבודה, מכל סיבה שהיא. כל התנאים הם בין העובד למעביד."

"בשביל כסף צריך לעבוד, והתחושה שם היא של עבדות. החיים עולים יותר, וכבר לא עובדים שמונה שעות, אלא יותר, ואין זמן לחיות. הקידמה, אף שהיא אמורה לגרום ביטחון והנאה, מביאה בסופו של דבר לסבל רב."

עובד אמריקני ממוצע, עובד בין חודש לשלושה חודשים יותר בשנה, בהשוואה לעובדים במדינות מפותחות אחרות. מגמה זו נובעת מאינטראקציה המורכבת מכמה משתנים, כמו דינמיקה של השוק החופשי, שוק עבודה בלתי יציב, אתיקת העבודה האמריקנית, והנטייה התרבותית בחברה האמריקנית למוכוונות כלפי ביצועים. לחץ במקום העבודה גורם להוצאות בריאות המסתכמות בכ-190 מיליארד דולר, וליותר מ-120 אלף מקרי מוות בשנה.

"מעונות היום לילדים הופכים בהדרגה גם למעונות לילה. זאת בעקבות מצבה של הכלכלה האמריקנית, שגורם להורים לעבוד ימים ארוכים, לעתים בשתי משרות ובמשמרות משונות, כדי להצליח לסגור את החודש. אף אחד כבר לא עובד חמישה ימים בשבוע, מתשע בבוקר עד שש בערב. המרכז פועל מסביב לשעון. באחד הימים, סבתא הורידה את נכדה שלומד בכיתה א' ב-4:30 בבוקר, בדרכה למשמרת מוקדמת בברגר קינג. אֵם אחרת אספה את ילדה בן השלוש ב-23:30, לאחר שסיימה משמרת בבית אבות. אם אחרת באה לקחת תאומים בני שנתיים ב-1:30 בלילה, בתום משמרת כמנקה בחדר כושר." (דה מרקר, 2.2.12)

ועם זאת, האמריקנים עובדים פחות שעות מהישראלים. באותו מחקר שנערך בעמק הסיליקון שבקליפורניה, האמריקנים והישראלים שיצאו לרילוקיישן לארה"ב, הסכימו ביניהם כי הישראלים עובדים יותר שעות, גם אם אינם מקבלים תשלום עבור שעות נוספות. העובד הישראלי לא הצליח להבין איך עמיתו האמריקני יוצא להפסקת צהריים או הולך הביתה בחמש אם הוא לא סיים את המשימות המוטלות עליו.

"בשעה 17:00 נופל להם העט והם נעלמים."

"אם יש בעיה, אנחנו הישראלים שנסענו לרילוקיישן לארה"ב נישאר. לא נלך הביתה עד שלא נפתור אותה ולא משנה מה השעה. הם יעזבו הכל וימשיכו למחרת היום."

"משעה 17:00 הטלפון שלהם כבוי, וזהו!"

"המושג 'דחוף' אצלם שונה מ'דחוף' אצלנו. 'דחוף' אצלם זה הבית נשרף. אחרת זה לא מעניין אותם."

לעובד האמריקני חשוב לחזור הביתה כדי לאכול ארוחת ערב עם בני משפחתו. אצל הישראלים פחות מקובל לצאת מוקדם באמצע השבוע, והם מקדישים זמן למשפחה בסוף השבוע.

4. רילוקיישן לארה"ב- תרבות הפנאי

"הם עובדים קשה אבל מוצאים זמן גם לבילויים ולתחביבים."

"עבדתי עם אנשים שידעו שנתיים מראש מה התוכניות שלהם לקיץ."

5. רילוקיישן לארה"ב- טיפים נוספים הקשורים בזמן

יש לקבוע פגישות מראש, כמה שבועות לפני מועד ההגעה.

התנועה בערים המרכזיות כבדה, והפקקים מקשים על הגעה במועד. חשוב לקחת זאת בחשבון לפני יציאה לפגישה.

יש לשים לב להבדלי השעות, גם בתוך ארצות הברית. אזורי הזמן בארצות הברית: ניו יורק GMT-5, הוואי GMT-10, רוב מדינת אלסקה GMT-9. כלומר, ישראל מקדימה את ניו יורק בשבע שעות, את שיקגו בשמונה שעות, ואת לוס אנג'לס בעשר שעות.