מי שיוצא לרילוקיישן בארה"ב נוכח לראות שהאמריקנים תחרותיים מאוד באינטראקציה היומיומית והעסקית שלהם, ויש מי שמצביעים על כך שתחרות היא לא עוד אמצעי עבורם אלא מטרה בפני עצמה.

"מנהלים רבים נמצאים בתחרות תמידית לצורך העלאה בדרגה והתקדמות. רבים מהם דואגים לקריירה האישית שלהם ולמעמדם במחלקה, לא פחות מאשר לארגון שהם מנהלים."

"בעת שהותי ברילוקיישן לארה"ב גיליתי שהתרבות האמריקנית מתאפיינת ברצון עז להצליח, וישנה הערכה רבה למי ש'עשו את זה'. לכן, מנהלים רבים חיים בתחרות נצחית. התרבות הגברית מעודדת אסרטיביות, רצון להתקדם, עבודה מאתגרת, הכנסה גבוהה, כמו גם השגת מעמד גבוה ורצון להתבלט. גם הצלחת הארגון נמדדת על פי ביצועים פיננסיים ומיזוגים ורכישות לא פחות מאשר על איכות המוצרים והשירותים."

"כששהיתי ברילוקיישן לארה"ב נהגתי לומר שהם תחרותיים ותוקפניים."

כמו בעולם העסקי, גם עולם הספורט, המשחק תפקיד דומיננטי בתרבות האמריקנית, משקף בצורה בולטת את אלמנט התחרותיות. כך לדוגמה, מאמן הפוטבול האגדי, וינס לומברדי, היה ידוע באמרתו כי "אין מקום למקום שני".

ג'ורג' סטיינברנר, הבעלים של קבוצת הבייסבול New York Yankees, ולשעבר חבר הוועד האולימפי מטעם ארצות הברית, הודה במהלך אחד מנאומיו: "אני רוצה שהקבוצה הזו תנצח. יש לי אובססיה לניצחונות, למשמעת, להישגים. זה כל מה שהארץ הזאת מייצגת". במהלך המשחקים האולימפיים באטלנטה (1996), הופיעה על לוח המודעות הענק של חברת Nike הכתובת: "אתה לא זוכה בכסף, אתה מפסיד את הזהב".09