מה מיוחד ברילוקיישן של רופאים?
רילוקיישן היא תופעה חדשה יחסית וקשורה כמובן בהתגברות הגלובליזציה, אולם בהתייחס לרילוקיישן של רופאים התופעה אינה חדשה כלל. עשרות משפחות של רופאים יוצאות מידי שנה בקיץ או בדצמבר לרילוקיישן של רופאים – הפלושיפ המפורסם.
הרופאים נוסעים לתתי התמחויות בחו"ל לתקופה של שנה עד מספר שנים, עובדים ומשתלמים במסגרות רפואיות שונות ובתום התקופה שבים הביתה. היות והתופעה הינה עקבית וארוכת שנים, הרי שניתן למצוא מבין משפחות הרופאים של היום כבר את ילידי הדור שני. כלומר רופאים אשר נוסעים לפלושיפ בחו"ל לאחר שחוו את החוויה בעצמם כילדים להורה רופא. מצב זה אינו קיים עדין במקצועות תעסוקתיים אחרים. ראוי לציין שברפואה כמו בענפים אחרים, תופעת הנסיעה לרילוקיישן נפוצה יותר מבעבר בזכות העידן הגלובלי, המאפשר ניידות קלה יותר.
לאילו מדינות נוסעים הרופאים לרילוקיישן?
הרופאים הבוחרים לצאת לפלושיפ הינם רופאים מצוינים בתחומם, המעוניינים להשתלם במקומות יוקרתיים ומעשירים מקצועית. כמו כן הם מעדיפים לנסוע למדינות דוברות אנגלית. בשל כך ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ואנגליה הינן מדינות פופולריות. במובן הזה קל לרופאים יותר מאשר לבעלי מקצועות אחרים. בעלי תעסוקות אחרות נדרשים לעשות רילוקיישן גם לאתרים שבהם רווחת כיום העשייה העסקית כגון מזרח אירופה, אסיה מדינות אפריקה ואזורים אחרים נידחים בעולם – אותם מקומות שבהם ישראלים בעלי משפחות פחות ששים להתגורר.
מי מממן את נסיעות הרופאים?
בהיבט זה מציאות חייהם של הרופאים קשה מזו של בעלי תעסוקות אחרות. בדרך כלל לאנשים היוצאים לרילוקיישן עלולה להיגרם אי נוחות כללית בעקבות המעבר למדינה אחרת והציפייה היא לכן שעל החברה השולחת להיות הוגנת ולהבהיר מהו התגמול הכספי אשר אמור לסייע להם ולמשפחותיהם להיקלט ביתר קלות. חבילת תגמול מהווה לכן תנאי מקדים להסכמת המועמד ליציאה לרילוקיישן במקצועות שאינם רפואה. אולם מצבם של הרופאים הינו שונה. הם אמנם נשלחים מבתי חולים ישראלים מסודרים, אך אלו לא יממנו להם משכורות, הוצאות מעבר, הוצאות מגורים, הוצאות חינוך ילדים ושאר הטבות שעשויות לממן חברות שונות. בתי החולים יתנו את ברכת הדרך, יעודדו, אולי יבטיחו לשמור להם מקום תעסוקה לכשיחזרו, אולם מימון התהליך היקר יעשה בעזרת המשכורות המאד מצומצות שישלמו להם המסגרות הרפואיות בחו"ל. מרבית הרופאים ברילוקיישן מדווחים לכן על פתיחת כל חסכונותיהם לצורך מימון התקופה, על סיוע מן ההורים ועל חיים בצמצום כלכלי לעומת רמת החיים בארץ.
שומעים רבות על שעות העבודה הבלתי אנושיות של רופאים מתמחים בארץ. האם זה כך גם במהלך הרילוקיישן שלהם בחו"ל?
הרופאים בישראל עובדים שעות רבות יותר מאשר עמיתיהם בעולם. וכך, בהגיעם לפלושיפ, למרות התורנויות ותקופה ראשונית של הסתגלות בעבודה המחייבת אותם להשקיע מספר רב של שעות עבודה, הם חווים יותר שעות פנאי משהורגלו להם בארץ. בני זוגם של הרופאים מדווחים שהם רואים אותם יותר משראו אותם בארץ וסופי השבוע שבהם בן זוגם בבית, מוקדש תמיד לטיולים ומנוצל לטובתו ולטובת משפחתו.
בדרך כלל ברילוקיישן ישנו בן זוג אחד שנוסע לעבוד ואילו בן הזוג השני משמש כמלווה ותומך בהסתגלות המשפחה במדינה הזרה. כאשר מדובר ברופאים יש לא מעט משפחות בהן שני בני הזוג הינם רופאים. כיצד מסתדרים במצב שבו שני בני הזוג עובדים?
זוגות רופאים רבים היוצאים לפלושיפ שהינו תובעני במהותו, נאלצים להשכיר את שירותיה של אופר. לרוב מדובר בבחורה ישראלית צעירה לאחר צבא המצטרפת לרילוקיישן המשפחתי. דרך התמודדות נוספת קשורה בתמיכת המשפחה המורחבת – תמיכה שלא תמיד נזקקים לה בהיקף שכזה ברילוקיישן לבעלי תעסוקות אחרות. אמנם תקופת הרילוקיישן נתפסת לעתים כהפוגה מסוימת במציאות ישראלית מאוד של מחויבויות משפחתיות – סוף שבוע אחד אצל ההורים שלו, סוף שבוע שני אצל ההורים שלה וחוזר חלילה, אולם במקביל מתקבל הרושם כי דווקא למשפחה המורחבת תפקיד משמעותי מאוד בתקופת הרילוקיישן של הרופאים. לדוגמה זוג רופאים שהגיעו שניהם לפלושיפ ולהם ארבעה ילדים, נזקקו לעזרה רבה. השנתיים של הרילוקיישן חולקו אצלם לארבע חלקים: בכל חצי שנה באה סבתא אחרת מן הארץ וטיפלה בילדים בזמן שההורים עבדו.
כיצד נראים חייהם היומיומיים?
באופן טבעי בתהליך של רילוקיישן אנשים מחפשים אחרים הדומים להם ומצויים במצבם, כאלו אשר ניתן יהיה למצוא עימם שפה משותפת בתקופת ההסתגלות הלא פשוטה המצפה להם. לכן ישראלים הנוסעים לרילוקיישן מיד מחפשים ישראלים אחרים הנמצאים ברילוקיישן אליהם יוכלו לחבור. רופאים עם בואם מאתרים ראשית משפחות רופאים ישראליות נוספות ולרוב יש בנמצא כאלו. למעשה החיפוש מתחיל עוד לפני ההגעה למדינה הזרה. רופאים חוזרים מעבירים לרופאים חדשים העומדים להגיע את דירותיהם, תכולת דירות, רכבים, מידע. מדובר ברשת ענפה וממוסדת היטב וכבר ארוכת שנים. הרופאים ייצרו חוג חברתי שלהם, יחגגו יחד את החגים, יגורו זה לצד זה ויבנו להם קבוץ ישראלי סלקטיבי ותומך מאד המורכב ברובו מישראלים רופאים.
מדברים תכופות על רופאים שעוזבים את המדינה. האם אין סכנה שהרופאים הללו יבחרו שלא לשוב ארצה בתום תקופת הרילוקיישן?
הסכנה קיימת. בשפת הרילוקיישן קוראים לזה "הפך למקומי". הרופאים ברילוקיישן מדווחים על תנאי העבודה המשופרים בחו"ל, על תקציבי המחקר הגדולים, על התרבות האנגלו-סכסית המנומסת בין מטופלים לרופאים ומול העמיתים, על כללי האתיקה ועל המשכורות היפות. בכדי להישאר לצמיתות יש לעבור תהליך בירוקרטי, מורכב, מייגע וארוך. רופא שמאד רוצה בכך מצליח בסופו של דבר. לעיתים המשמעות היא לשוב קודם ארצה ולנהל מפה משא ומתן על חזרה לשם. לעיתים הוא חייב להסכים לתפקיד שהינו פשרה. עם זאת חשוב לציין שרוב הרופאים שבים ארצה מן הרילוקיישן ולאחר תקופת הסתגלות שמחים על החזרה הביתה ואך זוכרים את התקופה כחוויה נעימה.
