בקרב המשרתים הלסביות הומואים ביסקסואלים וטרנסג׳נדרים (LGBTI) עדיין קיימים אתגרים רבים, בהיותם מושפעים מגבריות תרבותית מובהקת. בארה"ב למשל, רק ב-3 בספטמבר 2013, בעקבות חקיקה של ביהמ״ש העליון שקבע שסעיף 3 לחוק הגנת הנישואים הוא בניגוד לחוקה – ניתן היה לחלק את ההטבות של משרד הביטחון לכל המשפחות, ללא קשר לנטייה המינית שלהם.
אולם, למרות שקיימת התקדמות ושינויים דינמיים בעקבות החקיקה של ביהמ״ש העליון שתמכה בזכותם החקיקתית לנישואים בין בני או בנות אותו מין, הרי שעדיין המדיניות הרפואית הצבאית מונעת מהטרנסג׳נדרים והבי-סקסואלים שרות צבאי גלוי, סוגיה שעשויה להוביל להשלכות קשות במיוחד כאשר הם משרתים במדינות זרות.
במחקר אמריקאי משנת 2014, נמצא כי 134,000 חיילים אמריקאים היו טרנסג׳נדרים, כאשר מתוכם למעלה מ-15,000 טרנסג׳נדרים משרתים שירות פעיל בכוחות המשמר או במילואים. מספרים אלו מלמדים שהאחוז שלהם בשירות הצבאי גבוה מהאחוז שלהם בכלל האוכלוסייה, ברם מעט מאד נעשה בסוגיה מאז דחיית זכויותיהם של אלו המשרתים בכוחות הצבא האמריקאי, למרות האתגרים הרבים הניצבים בפניהם.
סוגיה נוספת היא הדחיות החוזרות ונשנות בעדכון הסטטוס של הסכמי המשרתים המאפשר לבני/בנות זוג בני אותו מין להתלוות לבני/בנות זוגם ומשפחתם במשימות מעבר לים ולהעניק להם את אותן הגנות והטבות לרבות חסינות דיפלומטית במקרי פשיעה.
באשר למגדר הנשי – למרות העלייה החדה במספר הנשים המשרתות בתפקידי רילוקיישן צבאיים, מעט מאד מחקרים נערכו על נשים בתפקידי מוצבות צבאית.
למעלה מ-40% מהנשים המשרתות בשירות פעיל בצבא ארה"ב הן אימהות לילדים, וכ-30,000 אימהות חד-הוריות הוצבו הרחק מביתם לרילוקיישן מטעם הצבא.
במבצע לשחרור עיראק השתמש הצבא בנשים לערוך חיפוש נשק על נשים עיראקיות. נשים ערכו סיורים עם חיילים אחרים, היו תחת אש במשימות ליווי ושרתו ביחידות הקישור גם בכפרים באפגניסטן.
בסקר שנערך בקרב 1207 נשים ששרתו באפגניסטן ובעיראק, נמצא שנשים חוות הטרדה מינית יותר מאשר עמיתיהם הגברים, דווח גם על העדר תמיכה חברתית מעמיתיהם הצבאיים והמפקדים, מה שתרם והגביר את גורמי המתח שהן חוו. יתרה מכך, כ-20% מהנשים ששרתו בעיראק ואפגניסטן חוו טראומה מינית.
רק בשנת 2013 ביטל הצבא האמריקאי את החוק הייחודיות הקרבית (Combat Exclusion Rule) שאסר על מינוי לתפקיד המבוסס על מגדר.
