המוסד המשפחתי ביוון נתפס כישות חברתית המגנה על חבריה מפני אלמנטים בלתי רצויים או עוינים. כך לדוגמה בתקופה העות'מאנית, ראש המשפחה במשפחה הפטריארכאלית הוא זה שעמד מול האדונים הטורקים בעת הצורך. נוסף על כך, הורים רבים שואפים עדיין למקסם את יכולתם לספק לילדיהם רכוש וחינוך, או להקים עבורם עסק שיבטיח את העסקתם.
המשפחה היוונית המורחבת כוללת את הורי ההורים, הדודות והדודים, האחייניות והאחיינים, וכן את החם והחמות שהיחסים עמם חשובים ביותר. בני המשפחה הצעירים נהנים מתמיכה משפחתית רחבה, ובאותה מידה זוכים המבוגרים לתמיכה בשנותיהם המאוחרות. כך לדוגמה, סבתות רבות שומרות על נכדיהן בזמן שבנותיהן או כלותיהן יוצאות לעבודה, ואילו בעתות חולי, בני המשפחה סועדים את המבוגרים החולים. תמיכה זו יכולה להסביר באופן חלקי את העובדה שתוחלת החיים ביוון היא הארוכה ביותר באירופה, שיעורי ההתאבדות הם הנמוכים ביותר כמו גם שיעור הילדים שנולדים מחוץ לנישואים.
המשפחה ביוון מצליחה, למעשה, לגשר על הפערים בשירותי המדינה המאורגנים בתחום החינוך, הבריאות, הטיפול בילדים ובקשישים. כמו כן, היא משמשת כאמצעי שליטה על התנהגות חבריה.
"בדיון שהתנהל ציין עורך הדין שכל לקוחותיו שהיו מעורבים בפלילים, היו מודאגים מתגובת המשפחה יותר מאשר מפסק הדין של השופט."
ראוי לציין שהחיבור המשפחתי שעובר בשנים האחרונות טלטלה גדולה ברחבי העולם משפיע גם על יוון. כיום, היחס בין בני המשפחה מרוחק יותר מאשר בעבר ושיעור הגירושים עולה. תופעה זאת חשובה במיוחד, בהתחשב בעובדה שהחברה היוונית נתמכת במידה רבה במוסד המשפחתי ושואבת את כוחה ממנו.
