מכוונות אנושית בחברה ההודית באה לידי ביטוי בהיבטים שונים. מוסדות, בעיקר דתיים, מספקים מזון לחסרי דיור ולעניים; הממשלה מעודדת ארגונים להעסיק אנשים עם מוגבלויות; שכנים, חברים ומכרים מתגייסים לעזרה במקרים של טרגדיה אישית או משפחתית; אסירים מבוגרים וילדים שוהים במתקנים נפרדים; תאונות עבודה נחקרות ומדווחות לרשויות המתאימות; חוקים ספציפיים מתייחסים לפיצוי על פגיעות במקום העבודה, ואלטרואיזם ונדיבות משפרים את מקומו של הפרט בעולם הבא.
עם זאת, יש מקום לשיפור. לדוגמה, קיים חוק האוסר קבצנות אבל האכיפה רופפת למדי; יש בתי-ספר מיוחדים לנכים, אולם אין מקום לכולם ולכן לא כל הנכים יכולים ללמוד בהם; קיימים מקרים של אלימות ועינויים על-ידי המשטרה, אם כי הם מעוררים קולות מחאה וקריאות לשינוי; וכן, הצורה המועדפת ליישוב סכסוכים אישיים היא ועדת פיוס או בוררות, ולא מעורבות משטרתית, בשל שמה הרע של המשטרה.
