ברזיל היא מעצמת כדורגל עולמית וכדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר ומהווה חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית הברזילאית:

הספורט הנפוץ ביותר בברזיל הוא הכדורגל, המשוחק על ידי כל חלקי העם; החל מעשירים ועד דיירי שכונות עוני כגון הפאבלות. ברזיל ידועה בעולם כולו בכדורגלנים אשר יצאו מתוכה, ביניהם ניתן למנות את פלה, רומאריו, רונאלדו, רונאלדיניו וניימאר, משחקני הכדורגל הטובים ביותר בעולם בכל הזמנים.

נבחרת ברזיל בכדורגל היא היחידה שהשתתפה בכל המונדיאלים והיא זכתה במרב הפעמים – 1958, 1962, 1970, 1994 וב-2002. גם אצטדיון הכדורגל הגדול ביותר בעולם, המרקנה, נמצא בריו דה ז'ניירו אשר בברזיל. היא אירחה את המונדיאל פעמיים, ב-1950 וב-2014.
(מתוך ויקיפדיה)

בשנת 2014 נערך המונדיאל בברזיל. המדינה השקיעה אז מיליארדי דולרים בבניית אצטדיונים ותשתיות, אלא שבברזיל נרשמו הפגנות רבות שעסקו בביקורת על ההשקעה הציבורית העצומה לעומת הצרכים החברתיים כמו חינוך ובריאות.

לדוגמה, זעמו הברזילאים כאשר גילו שייקור התחבורה הציבורית נבע בין היתר מהצורך לממן את העלות האדירה של בניית האצטדיונים ואירוח המשחקים. הוצאה זו הוערכה בכ־40 מיליארד ריאל, כלומר 6.9 טריליון דולר לערך..

אלפי ברזילאים הפכו למחוסרי בית "בגלל המונדיאל". 5,000 אנשים נותרו ללא בית בסאו פאולו, בשכונה שבה נבנה אצטדיון הפאר שאירח את משחק הפתיחה בגביע העולם בברזיל. בעלי הדירות הכפילו מחירים, והמשפחות העניות הקימו עיר אוהלים וטענו: "הממשלה מעדיפה כדורגל על העם".

במהלך המשחקים עצמם ברזיל הכריזה על ימי שבתון בערים המארחות את המשחקים. בתי הספר היו בחופשה, המשרדים והחנויות סגורים, ובמקום מכוניות ואוטובוסים גדשו את הערים הגדולות בברזיל אוהדי כדורגל.

נראה היה שההתלהבות מאירוח המונדיאל שיתקה את הפעילות הכלכלית במדינה ובברזיל כאמור חששו מאד מן הנזק הכלכלי.

כשלבסוף הגיעו גם הרווחים מאירוח המונדיאל, הם נבלעו בתוך שערוריות ענקיות של שחיתות ולא הופנו לסיוע לכלכלת המדינה. כלכלית, ברזיל לא הרוויחה באופן משמעותי מהמונדיאל. ההוצאות הגבוהות, הניהול הלא-יעיל, והאצטדיונים שהפכו "לפילים לבנים", הפכו את האירוע לאכזבה כלכלית, בוודאי בטווח הקצר והבינוני.