ברזיל היא מדינה עם מגוון רחב של מסורות דתיות, שחלקן התפתחו בעקבות המפגש בין דתות שהגיעו מחוץ לברזיל לבין אלו שכבר היו נהוגות בקרב האוכלוסייה המקומית.
ישנה הערכה כי אחד מתוך כל שלושה ברזילאים מאמין בכמה דתות במקביל. כ-90% מתושבי ברזיל טוענים לקשר מסוים עם הכנסייה הקתולית, אולם רבים אימצו גם מסורות ודתות אפרו-ברזילאיות. דת היורובה הדומיננטית, לדוגמה, מבוססת על אמונה בריבוי אלים ובהופעתן של רוחות כחלק מהפולחן. בברזיל הקולוניאלית לעובדים האפריקאים לא הותר לקיים פולחן דתי, והפולחנים נערכו במחתרת. ילדים פורטוגלים רבים חונכו בידי מטפלות שחורות והושפעו מהן, וכך נוצרה סינתזה בין הדתות – אמונה בקדושים קתוליים לצד אמונה באלילים מעץ.
דוגמה נוספת למפגש בין דתות קשורה בימאנז'ה, אלת הים והגלים בדתות אפרו-ברזילאיות שמקורה בדתות פולחן במערב אפריקה. בליל השנה החדשה אפשר למצוא לאורך החופים מנחות שמניחים מאמינים רבים, וביניהם גם קתולים, לאלה ימאנז'ה.
אחוז גדול מאזרחי המדינה הם קתולים אולם משפחת המלוכה הפורטוגזית לא העניקה כוח רב לכנסייה הקתולית כשם שעשו מדינות אחרות באמריקה הלטינית. כתוצאה מכך הפכו גם דתות אחרות בברזיל, ובמיוחד זרם הנצרות האוונגליסטית, פופולריות מאוד בעשורים האחרונים.