העם מצפה ממנהיגיו לנהל אורח חיים צנוע ולא ראוותני ולהימנע מנהיגה במכוניות פאר או מאכילה במסעדות יוקרה. נוסף על כך קיימת ציפייה כי המנהיגים יהיו מעורבים בפעולות הכרוכות באחריות חברתית, כמו עזרה לארגוני צדקה או מתן חסות לפעילויות תרבותיות.

ישראלים ברילוקיישן לטורקיה ובנסיעות עבודה לחו"ל מספרים כי המנהיגים העסקיים הטורקים, נמנעים מלציין את המטרה העיקרית של החברה שבראשה הם עומדים – רווחיות .במקום זה נוהגים לתאר את פעילותם כתרומה לאומה שהתוצר שלה הוא הגדלת הזדמנויות התעסוקה ופוטנציאל הייצוא. יתרה מזאת, אוטוביוגרפיות של מנהיגים עסקיים לא יכללו סיפורי הצלחה אישיים אלא רווחים לאומיים בלבד.

כך לדוגמה, מנהיג תעשייתי בולט בשם Koç, ציין באוטוביוגרפיה שכתב כי הוא חב את הצלחתו לאלוהים, למדינה, ולשיתוף הפעולה של עמיתיו לעבודה.