בעיני הסינים סין היא מרכזו של היקום – Zhong Guo (המדינה המרכזית). בסינית, האיור של המילה "סין" משמעו "מדינת האמצע והוא משקף תפיסת עולם אתנוצנטרית – דחייה כלפי כל מי שאינו שייך לתרבותם שלהם והנחה כי כל אחד אחר מלבדם נחות מהם.
הסינים גאים מאוד בעברם ובתרבותם וטוענים כי הציוויליזציה הסינית היא אחת התרבויות העתיקות בעולם, שהשפיעה על מדינות רבות, בהן יפן, קוריאה ווייטנאם.
באופן מסורתי, הסינים אינם סומכים על זרים וכל מפגש עמם מלווה בחשד ובחוסר אמון. לדוגמה מתגלה לא פעם במיזמים משותפים חוסר אמון מהצד הסיני כלפי הצד היפני, אף שלכאורה קיימת ביניהם קרבה תרבותית. ההסבר לכך נעוץ בהיסטוריה הרצופה מאבקים ומלחמות בין שתי המדינות. כלפי המערב יש לסינים משקעי עבר עקב מלחמת האופיום שבסיומה נאלצו הסינים להחכיר את הונג קונג ומקאו לבריטים ל-99 שנים. גם הסגירוּת הכלכלית והתרבותית שהמדינה חיה בה עד סוף שנות השמונים חיזקו את חששם של הסינים וחוסר האמון שלהם כלפי הזרים המערביים.
למרות חוסר האמון, נמצא כי הסינים נותנים לזרים דווקא יחס מועדף, כמו בדוגמה הבאה:
"זרים פחות חוששים מהמקומיים ללכת לבד בלילה בבייג'ין. אם גבר או אישה זרים ילכו בלילה ויקרה להם משהו והם יתלוננו, כל המשטרה תעמוד על הרגליים. אבל אם קורה משהו לסיני מקומי, למשטרה לא אכפת. לכן עבריינים משתדלים לא להתעסק עם זרים."
ליחס המועדף כלפי הזרים ביטויים שונים. לדוגמה אלה הנשלחים על-ידי ארגונם לעבוד לתקופה קצובה בסין זוכים למגורים הרבה יותר מודרניים מאלו שזוכה להם הסיני הטיפוסי; העובד הזר מקבל הטבות השמורות לגורמים רמי דרג, אוכל מאכלים באיכות הגבוהה ביותר, ומשכורתו גבוהה בהרבה לעומת עמיתו הסיני שהוא בעל סטטוס זהה.
ליחס המועדף כלפי זרים ישנן שלוש סיבות מרכזיות:
- הסינים, כאומה מוכת עוני, צריכים למשוך זרים ולשמר את הקשרים עמם, כדי שאלה יסייעו להם להשיג רמת חיים גבוהה יותר באמצעות העלאת רמת הטכנולוגיה והכלכלה.
- הסינים מאמינים שאנשים ממדינות מפותחות רגילים כל-כך לנוחות שמציעה המודרניזציה, עד כי לא יוכלו לתפקיד באופן מקצועי ללא תנאים אלו.
- ולבסוף, כמו כל אומה גאה, גם הסינים רוצים שיחשבו על מדינתם באופן חיובי.
אנשי העסקים הישראלים מדווחים אף הם על יחס מיוחד כלפיהם:
"הם מארחים מדהימים. המארח הסיני לקח אותי משדה התעופה במכוניתו (רק לסינים אמידים יש רכב), וקיבלתי ממנו שי – חבילות תה מסוגים שונים. לאחר מכן הוא לקח אותי למועדון רכיבה וקיבלתי שיעור על חשבונו. בהמשך יצאנו למסעדה יקרה ולפאב, שם הבירה היא בגודל של בקבוק יין וחובה לסיים הכול, וכל זאת עוד לפני שהגענו למשרד."
הסינים הם בעלי תרבות עתיקה בת אלפי שנים, ולכן הם מעריכים את התרבות היהודית שגם היא בת אלפי שנים, מזדהים עמה, וסבורים שהיהודים חכמים וחרוצים.
ישראל מסתמנת בעיניהם כמעצמה. קשה להם להבין שאנו כה קטנים לאור העובדה שאנחנו כה מפותחים ומביאים אליהם טכנולוגיה חדשנית.
יפן כמו סין נחשבת לתרבות אליטיסטית מאד והדוגמאות לכך הן רבות:
- יפני שנמצא זמן רב ברי לוקיישן בחו"ל עלול לשמוע את הטענה כי הוא כבר אינו מספיק יפני. המילה היפנית kokusaijin היא כינוי גנאי לעובד שחזר מתקופה ארוכה בחו"ל, התרחק מערכי המסורת ו"התקלקל".
- תרופות זרות אסורות לשימוש בתואנה שלא נוסו ולא נמצאו בטוחות לתושבי יפן.
- קוריאנים המתגוררים ביפן כמה דורות אינם זוכים לאזרחות מלאה.
- היפנים אינם מעודדים זרים להגיע לארצם כיוון שהם נתפסים כמקור לפשיעה ולחוסר סדר ציבורי.
- מחקרים על עובדים בחברות יפניות רב-לאומיות (לדוגמה, בנקים יפנים בניו יורק או תאגידי ייצור יפניים כגון הונדה, ניסן וסוני בדרום-מזרח ארצות הברית), מראים כי היפנים סומכים בעיקר על עצמם, ולכן עמדות מפתח בארגונים הללו מאוישות על-ידי יפנים בלבד.
בהתאם לכך הדיווחים על יחס היפנים לאנשי העסקים הזרים והישראלים הינו משתנה. יש המדווחים שחוו יחס וקבלת עזרה מן היפנים שהיו מעל ומעבר למצופה ויש אחרים אשר דיווחו שבמגע עם זרים, היפנים עלולים להיות שתלטנים וחסרי נימוס.
באשר לסינגפור נראה כי הזרים נהנים ממעמד גבוה , חיים בתנאים מעולים, בדירות מרווחות עם שומר, חדר כושר ובריכה בבניין. בהתאם ישנם לא מעט אנשי עסקים ישראלים בסינגפור המתארחים שם בנוחות רבה. אנשי העסקים הישראלים מדווחים כי הסיגפורים תופסים את הישראלים כגיבורים וחשים הערכה והזדהות כלפיהם משום ששני הלאומים עמדו מעטים מול רבים (סינגפור מול סין). הם מרבים לדבר על התחכום והיצירתיות הישראלית, חושבים שהחינוך בישראל מצוין, ושישראל היא מדינת הייטק מפוארת.
"בקוריאה ראיתי בחנות ספרים ספר קבלה מתורגם לקוריאנית ואמרו לי שהוא רב-מכר. שאלתי: 'מה לקוריאנים ולקבלה?' והתשובה הייתה: 'אתם היהודים חכמים מאוד. אם נלמד קבלה נהיה חכמים כמוכם. יש להם הערכה למורשת ההיסטורית של ישראל.'
הקוריאנים מעריכים גם אגרסיביות וחושבים שהיא תכונה חשובה. הקוריאנים סבורים כי אנשי העסקים הישראלים הינם אגרסיביים במשא ומתן כמו גם מוכשרים וחדשנים ולכן הם ראויים להערכה.
גם בטייואן חוזרים הדברים על עצמם. הטייוואנים יודעים לומר שהיהודים חכמים, ושבישראל נמצאות האוניברסיטאות הטובות בעולם. הישראלים גם מזוהים בטייוואן עם מלחמות, והם שמעו על מצביעים חשובים כמו משה דיין.
נראה כי הרושם הכללי של אנשי העסקים הישראלים שגם אם בתחילה, אנשי העסקים המקומיים מתייחסים אליהם בחשדנות, הרי שבמהירה ניכר שהם מקבלים אותם וחולקים להם יחס של כבוד המשויך למוצאם.
