ליוצא לרילוקיישן לטורקיה או לנסיעות עסקים כדאי לדעת שהציבור הטורקי מקבל את אירועי החיים כמות שהם ואינו נוטה לתכנן את העתיד. הסבר חלקי לכך ניתן למצוא בעובדה שהחברה הטורקית מורכבת מ-98% מוסלמים (אחת המדינות בעלת שיעור האוכלוסייה הגבוה ביותר בעולם מבחינת הומוגניות דתית) ובתפיסת הגורל המוסלמית. על-פי הקוראן, האמונה בגורל היא בין העקרונות הבסיסיים של האמונה באלוהים, וכל המעשים שהתרחשו בעבר ויתרחשו בעתיד מתוכננים מראש על-ידי אלוהים. לפיכך, פירושים שונים של האסלאם יוצרים התייחסות פסיבית כלפי העתיד. גם רשת היחסים ההדוקה במעגל הקרוב מפחיתה מהחשיבות המיוחסת למוכוונות כלפי העתיד. האינדיבידואלים מרגישים בטוחים שרשת היחסים תמיד תספק להם את העזרה והסיוע הנדרשים.
דוגמה נוספת למכוונות נמוכה יחסית כלפי העתיד שיכולה לעניין את מי שיוצא לרילוקיישן לטורקיה או לנסיעות עסקים, אפשר לראות בהעדר תכנון יעיל ברשויות המוניציפליות. רוב הערים צמחו באופן אקראי ובלתי מתוכנן. בנוסף, על אף שמרבית שטחה של טורקיה נמצא במיקום בעל סיכון גבוה בכל הקשור לרעידות אדמה, משרדים ממשלתיים ואזרחים המתגוררים באזורי סיכון גבוה מתעלמים מהצורך לבצע פעילויות מתוכננות. סיבה חלקית קשורה בפטליזם. במחקר שבוצע על ידי ארבעה חוקרים טורקים בקרב 3,020 משתתפים, ציינו כשליש מהנחקרים כי אינם מרגישים שביכולתם לעשות דבר מה שיכין אותם לרעידת אדמה עתידית, ושני שלישים מהנשאלים ענו כי הגורל או המזל ישחקו תפקיד בהישרדותם העתידית.
בעשורים האחרונים ניתן לראות שאיפה מסוימת לתכנון אולם נראה כי קיים עדיין פער בין הרצוי למצוי. לדוגמה, "ארגון התכנון הממלכתי" (State Planning Organization) כפי שנקבע בחוקת 1961, הוא הגוף הגבוה ביותר האחראי לתכנון אשר מדווח ישירות לראש הממשלה. אלא שעל אף החשיבות הברורה המיוחסת לתכנון, רוב התוכניות שגובשו על-ידי הארגון בשנים האחרונות, לא הוצאו לפועל על-ידי הממשלה. באופן דומה, ארגונים גדולים רבים כוללים מחלקות תכנון שעוסקות ביצירת חזון, דוחות משימה ותכנון אסטרטגי. אלא שכדאי לדעת ליוצאים לרילוקיישן לטורקיה או לנסיעות עסקים לטורקיה שמרבית התוכניות הללו אינן מיושמות בפועל, וחברות רבות מתמקדות בעיקר בפתרון בעיות המתעוררות בהווה. אחת הסיבות לכך קשורה בחוסר היציבות הפוליטית והכלכלית שפקד את המדינה בשלושת העשורים האחרונים, במהומות נגד ארדואן. חוסר יציבות מקשה על תכנון, ובהתאם לכך בחרו מקבלי ההחלטות להתמקד בטווח הקצר.
