מוצבים ברילוקיישן לאירלנד מדווחים כי: "התפארות אינה מתקבלת באהדה, פרט למקרים של מתן צדקה."
החברה האירית מעודדת להגינות, לאלטרואיזם ולדאגה הדדית, בכפוף לנצרות ולמורשת הקתולית ולגודלה הקטן של המדינה. משך מאות שנים, מיסיונרים אירים דאגו לצורכי התושבים במדינות המתפתחות, וכיום הם נעזרים במתנדבים צעירים רבים.
קיימת מסורת ארוכת שנים של מוסדות צדקה הממומנים על-ידי הממשלה ומנוהלים על-ידי מוסדות דת, והתמסרותם ההומניטרית משתקפת גם בשליחתם של כוכבי רוק למדינות נזקקות, לצורך גיוס תרומות במטרה לסייע לצרכים גלובליים.
המעבר ממדינה ענייה למדינה עשירה והיקלעותה מחדש למשבר הכלכלי בתוך עשורים ספורים, יצרה אמביוולנטיות בקרב האירים בכל הקשור לעושר ולכסף, ומכאן גם חשיבות הצדקה בעיניהם.
