עם ראשיתו של תהליך הגלובליזציה גילו חברות אמריקניות רבות את השוק האירופי ואת הפוטנציאל הטמון בו.
כשחברות אלו ביקשו בסיס אֵם לפעול ממנו באירופה, הן גילו כי המעבר מארצות הברית לאירלנד הוא חלק יחסית, הן משום שאירלנד היא מדינה דוברת אנגלית והן בזכות הקהילה האירית-אמריקנית הגדולה בארצות הברית (כ-25 מיליון).
באופן היסטורי הייתה באירלנד פתיחות יחסית להשקעות ממדינות זרות, ובעיקר מארצות הברית, והדבר סייע במשיכת השקעות מחברות אמריקניות.
כיום, כמעט לכל יצרן אמריקני מוביל בתחום התוכנה, החומרה, התרופות, החשמל והציוד הרפואי, יש מפעל באירלנד.
באירלנד יש מספר גדול של חברות רב-לאומיות אמריקניות ששוות יחד יותר מ-41% מהתוצר הלאומי האירי, ובמהלך השנים האחרונות זכתה אירלנד ליותר השקעות מארצות הברית מאשר סין.
אירלנד נהנית גם ממיקום גיאוגרפי המאפשר לה לשמש גשר אידיאלי בין ארצות הברית ושווקים אירופים. המיקום הגיאוגרפי והשפה המשותפת איפשרו להקים מערכת יחסים מועדפת בין מוסדות ציבוריים איריים ואמריקניים, המושכת השקעות זרות בטכנולוגיה האירית.
קיימת גם טענה כי התרבות הניהולית באירלנד מושפעת במידה רבה מהתרבות הניהולית בארצות הברית. הסיבה לכך היא נוכחותם של פרופסורים אמריקנים רבים באוניברסיטאות איריות, נתון המקל על הצלחת שותפויות אסטרטגיות ומעניק לחברות אמריקניות סביבה תרבותית נוחה.
