געגועים הביתה, הוא מצב של מצוקה, המשפיע על אנשים המרוחקים מסביבתם הידועה והמוכרת, הנאלצים לנווט בסביבה סוציו-תרבותית ופיזית חדשה. קיימת חשיבות רבה להתייחס לתופעה זו משום שנמצא שלגעגועים הביתה ישנה השפעה מרכזית על רמת הביצועים והמחויבות של המוצב ברילוקיישן כלפי המשימה. מוצב ברילוקיישן החווה געגועים הביתה מבצע פחות טוב את המשימה הבין לאומית, מאשר מוצב…

אנשים השבים הביתה מרילוקיישן אינם מעוניינים לחזור לתפקידם הקודם בעבודה, אלא לתפקיד חדש אחר. הגורם לכך הוא ההרגשה המלווה אותם בחזרתם שיכולות ההתמודדות שלהם עם אתגרים חדשים רבו וגדלו. כעת הם מחפשים תפקידים בכירים ומאתגרים יותר. לעתים הדבר מתאפשר והם מקודמים למשרות התואמות את הפרופיל התעסוקתי המשודרג שלהם, אך לא תמיד הדבר מסתייע בידם. מסתבר…

הסתגלותו של אדם הנוסע לרילוקישן לתנאי העבודה ותנאי המחיה החדשים הנה גורם מכריע בהצלחת בצוע המשימה הבינלאומית. הפרט ומשפחתו נדרשים להסתגל לסביבה חדשה ולהבין את המתרחש בה כדי שיוכלו להיות שותפים לה ובמהירות. אם לא יסתגלו במהירות הרצויה, תחול ירידה ביכולתם לבצע משימות בצורה אפקטיבית, יחלו מתחים משפחתיים וביטויים ותחושות של עוינות כלפי הסביבה המארחת.…

המעבר הבין-תרבותי מן הארץ הזרה חזרה אל ארץ המוצא מחייב להתמודד שוב עם קשיים שונים ולשנות הרגלים אשר רכשה המשפחה בארץ הזרה. בעיות שונות עלולות להקשות על המשפחה: בעיות חינוך ילדים – הילדים גדלו עתה וכבר יש להם צרכים שונים מאלו שהיו להם בתקופת השליחות. בחזרתם הם עלולים להיתקל בקשיי השתלבות מחודשת בבית הספר ובקבוצות…

במחקר שבו רואיינו מוצבים אמריקנים משבעה ארגונים שונים הם נשאלו: האם מצאתם שינויים בסביבה ובסביבת העבודה שלכם עם שובכם?    נמצא כי: 45% מן המוצבים החוזרים מצאו שינויים גם בעבודה וגם בחייהם הפרטיים, 25% מצאו שבעיקר סביבת העבודה השתנתה. 5% מצאו שהשינויים העיקריים היו בחיים שאינם קשורים  בעבודה, ו-25% הנותרים אמרו שהם לא חוו שינויים…