מספר מוצב ברילוקיישן להודו : "אין זמנים, הכול נמשך כמו מסטיק. הייתי חודש בהודו, בפועל הייתי זקוק לשמונה או תשעה ימים, אבל הכול הולך כל-כך לאט עד שלא הייתה לי ברירה.
דרושה סבלנות רבה. כלום לא בוער. אם אמרו לך מחר, יכול מאוד להיות שהתכוונו למחרתיים. מישהו אומר שהוא הולך לעשרים דקות ונעלם לשעה.
כדאי ליוצאים לרילוקיישן להודו לדעת כי ,התפיסה "זמן שווה כסף" זרה להודים ועל כן יש לצפות לדחיות. למעשה קיימת דו-ערכיות בכל הקשור לדיוק בזמנים: פעילויות רשמיות ועסקיות אכן מתרחשות במועדים קבועים מראש (במסגרת זמן גמישה במידה מסוימת), אולם פעילויות ועיסוקים חברתיים נדחים לעתים קרובות. חוקר שפות מערבי גילה שבכמה שפות הודיות קיימת מילה זהה (kal) למילים "אתמול" ו"מחר", ולפיכך הסיק, כי אין זה משנה אם הפגישה התקיימה אתמול או תתקיים מחר.
ליוצאים לרילוקיישן להודו רצוי לדעת גם כי החברה ההודית מדגישה את ה"מעתה ואילך", ובאופן כללי היא מתאפיינת במכוונות כלפי העתיד. גם הממשלה מעודדת ראייה עתידית על-ידי הענקת פטור ממס על חסכונות. לא קיימת במדינה מערכת ביטוח לאומי במימון ממשלתי, אולם המעסיקים נדרשים, על-פי חוק, להפריש לעובדים כספים לפנסיה. הריבית על משכנתאות מוכרת כהוצאה לצורכי מס. התפישה "מעתה ואילך" קיימת לפעמים גם בהתייחסות למוות. המאמינים מקווים לשפר את מיקומם בגלגול הבא כחלק מאמונה בקארמה, בעזרת תרומות לפעילויות צדקה ולמוסדות דת.
