לידיעת היוצאים לרילוקיישן לצ'ילה, לנסיעות עסקים או נסיעות עבודה למדינה, הריבוד החברתי ניכר ובולט בצ'ילה. ברמה התאורטית, הצ'יליאנים דוגלים בשוויון זכויות לכל אחת ואחד. ברמה המעשית, השחורים והצ'יליאנים האמריקנים-אינדיאנים מופלים עדיין לרעה. ישנה אליטה מעמדית קטנה ומסורתית, מעמד הביניים גדול יותר, והמעמד הנמוך והעני גדול מאוד. קשרי נישואים עם בני המשפחה הנכונה, חשובים ביותר ומהווים גורם מרכזי להצלחה.
בעבר נהגו הצ'יליאנים לקבל את מעמדם החברתי כגזרת גורל, אולם בני הדור הצעיר פועלים כדי לשפר את מעמדם.
מוצבים ברילוקיישן בצ'ילה מספרים:
"למרות ההצלחה הכלכלית שלה, צ'ילה עדיין לא השתחררה מהקללה שרודפת את דרום אמריקה במשך מאות שנים: פער עצום בין מי שיש לו לבין מי שידו אינה משגת."
"לפי נתוני הבנק העולמי, העשירון העליון בצ'ילה מקבל 42 דולר מכל 100 דולר של הכנסה פנויה, הרבה יותר מהמדינות המתועשות שצ'ילה הייתה רוצה להיחשב כמקבילה אליהן. בספרד, שבה ההכנסה החציונית גבוהה בכ-30% מזו של צ'ילה, העשירון העליון מקבל 25 דולר מכל 100 דולר. בארצות הברית נתון זה עומד על 30 דולר."
(דה מרקר, 8.12.14)
"בבתים רבים, גם כאלה של בני המעמד הבינוני, יש תרבות של נשים משרתות. הן גרות בבתים שבהם הן עובדות, מרוויחות מעט מאוד, מנקות, מבשלות ומגהצות. לעתים קרובות אלה הן נשים מבוגרות, ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, או נשים שסבלו מבעל אלים. הם רגילים לחיות כך, ולבקש מהמשרתת כל דבר קטן, כמו לבוא ולפתוח את החלון."
"המחאה החברתית בצ'ילה שהציפה את המדינה ב-2011 שבה אתמול לרחובות, כאשר כ-250 אלף סטודנטים, צעירים ופעילים אחרים, הפגינו ברחבי המדינה למען רפורמות במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה. הסטודנטים בצ'ילה טוענים כי מערכת החינוך במדינה, הנחשבת לטובה באמריקה הלטינית, אינה הוגנת בצורה קיצונית. לטענתם, לסטודנטים מהמעמד הבינוני במדינה יש גישה לבתי הספר הטובים ביותר, אולם העניים צריכים להסתפק בהשכלה במוסדות ממלכתיים שאינם זוכים למימון ראוי מהמדינה."
(דה מרקר, 14.4.13)
"על פי נתוני האיחוד האירופי, אי השוויון החברתי במדינה הוא הגדול בקרב המדינות המתועשות. שני העשירונים העליונים במדינה מתקיימים על 31 אלף דולר לשנה, ואילו שני העשירונים התחתונים מתקיימים על פחות מ-2,400 דולר לשנה."
(כלכליסט, 25.7.13)
מעמד האישה
המוצבים ברילוקיישן לצ'ילה מציינים כי בהשוואה למדינות אמריקה הלטינית האחרות, הנשים בצ'ילה נהנות משוויון זכויות גדול יותר, והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בקידום נשים לתפקידי ניהול ובעיקר בבחירתה של אישה לתפקיד נשיאת המדינה בבחירות 2006 ושוב בשנת 2014. עם זאת, המלאכה בקידום מעמד הנשים עוד רבה כפי שאפשר להבין מהדוגמה הבאה: עד אוגוסט 2017 הייתה צ'ילה אחת מקומץ מדינות בעולם שבהן הפלה נחשבה כהליך לא חוקי ללא יוצא מן הכלל, גם בהיריון כתוצאה מאונס ובהיריון שמסכן את חיי האם.
"הפלות בצ'ילה הוצאו אל מחוץ לחוק בשנת 1989 בידי הדיקטטור אוגוסטו פינושה. ביצוע הפלה נחשב עבירה שגזר דינה יכול להגיע לחמש שנים בכלא, הן עבור הרופא המבצע את ההפלה והן עבור האישה. קמפיין חדש מציע לנשים שלל צעדים קיצוניים להפסיק 'בטעות' הריון, זאת לאור העובדה שהמדינה השמרנית והקתולית היא עדיין אחת משבע מדינות בעולם שאוסרות ביצוע הפלה באופן גורף. הפלה טבעית היא למעשה הדרך החוקית היחידה בצ'ילה להפסקת היריון, גם במקרים של מום לעובר או אונס. הפתרון המוצע בקמפיין: נפילה במדרגות, תאונת דרכים או 'מעידה אסטרטגית' ברחוב. לפני כשלושה חודשים הגישה נשיאת צ'ילה, מישל בצ'לט, לאישור הקונגרס חוק שיאפשר הפלה במקרים כמו מום בעובר, היריון שמסכן את חיי האם, והיריון בעקבות אונס. ההצעה נתקלה בהתנגדות חריפה וצפויה מראש, אך סקרים במדינה מצביעים על כך שכ-70% מהציבור בצ'ילה תומך בלגליזציה של הפלות בתנאים שהציבה הנשיאה. הצעת החוק הובאה לפני חודשיים לדיון בפרלמנט הצ'יליאני, והוועדה לענייני בריאות עדיין דנה בנושא."
(Ynet, 14.5.15)
ביולי 2017 התקבלה הצעת חוק היסטורית, שמתירה ביצוע הפלות במקרים מסוימים. לאחר דיון ארוך וטעון במיוחד, הצביע הסנאט על לגליזציה של הפלות במקרים של מום בעובר, היריון שמסכן את חיי האם והיריון בעקבות אונס. היה זה ניצחון גדול לקואליציית המרכז-שמאל בראשות הנשיאה מישל בצ'לט וארגוני זכויות אדם, שבמשך שנים ניהלו קמפיין נגד האיסור לבצע הפלות. למרות אישור ההפלות בסנאט, האופוזיציה השמרנית הצהירה על כוונתה לעתור לבתי המשפט כדי לעצור את המהלך. באוגוסט באותה השנה פסק סופית בית המשפט כי נשים יוכלו לבצע הפלה במקרים חריגים.
