"פורטוגל החזיקה בקולוניות שלה יותר מכל מדינה אחרת – 400 שנה – ויש בה געגועים לימי הזוהר הללו."
עברה המפואר של פורטוגל, כמעצמה ימית שהובילה את עידן התגליות האירופי, השאיר חותם עמוק על תרבותה. הפורטוגלים ידועים כעם נוסטלגי, המתרפק על עברו המפואר ומגלה געגועים לימים שבהם שלטה פורטוגל על חלקים נכבדים מאפריקה ומדרום אמריקה, וניהלה מסחר תוסס בין אירופה למזרח הרחוק והודו.
"הפורטוגלים מתרפקים על ההיסטוריה, מחבקים את העבר ולא רוצים להיפרד. אפשר לסכם את המנטליות של המדינה במלה הפורטוגלית saudades, שמשמעותה געגועים."
הגעגועים לעבר מפואר הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הפורטוגזית והם באים לידי ביטוי במגוון תחומים בחיי היום-יום, ונותנים לפורטוגל את ייחודה וקסמה המיוחד.
מבחינת אדריכלות – בניינים רבים ברחבי פורטוגל, ובמיוחד בליסבון הבירה, משקפים את עברה המפואר. ניתן למצוא ארמונות מפוארים, כנסיות מרשימות, ומבנים היסטוריים רבים, המזכירים את ימי הזוהר של האימפריה הפורטוגזית.
מוזיקת הפאדו, סגנון מוזיקלי נוגה ומרגש, אהובה מאוד על הפורטוגלים. שירים רבים בסגנון זה עוסקים בגעגועים, באובדן ובאהבה נכזבת.
תחום נוסף הוא האוכל – מאכלים רבים במטבח הפורטוגזי משקפים את ההשפעות של התרבויות השונות שהיו תחת שלטון פורטוגל לאורך ההיסטוריה.
השפה הפורטוגזית מדוברת לא רק בפורטוגל, אלא גם בברזיל, אנגולה, מקאו ועוד מדינות שהיו בעבר מושבות פורטוגזיות.
"הפורטוגלים מלאים בגעגועים ובכיסופים למעצמת העל שהיו פעם, לפני 500 שנה, ובצדק. בתקופה ההיא יצאו מפורטוגל מגלי ארצות, היא שלטה על שטחים נרחבים על פני הגלובוס ונחשבה לאימפריה ימית. המוטיבים הימיים בולטים ברחבי ליסבון במונומנטים שונים. אותם כיסופים באים לידי ביטוי במוזיקת הפאדו – מוזיקת יורדי ים נוגה, אטית ודיכאונית משהו – האהובה על המקומיים ומתנגנת במקומות בילוי ברובע הבילויים של העיר, באירו אלטו. הם רוצים לשמר את המורשת ואת האווירה, ורואים את זה בכל מקום בבניינים הישנים, במסעדות שנשארו כמו שהיו לפני 50 שנה. זה לא מפריע להם, להפך, הם נוסטלגים באופיים."
