ערך החסכנות הוא ערך חשוב ומוקפד בתרבות ההולנדית. ישראלים החיים בהולנד ברילוקיישן או נוסעים למדינה לצורך נסיעות עסקים טוענים כי מה שבעיניים הולנדיות הוא חסכנות, הרי שבעיניים ישראליות הוא קמצנות.
"הוזמנו כמה עובדים לביתה של אחת המנהלות. אשתי שבדיוק הייתה אז בדיאטה ממש לא אכלה באותו היום בכדי להשאיר מקום לכיבוד באירוח המצופה בערב. הגענו ולא היה שום כיבוד על השולחן – פשוט כלום! באיזה שהוא שלב במהלך הערב שאלה המארחת מי רוצה קפה ומי תה. כל אחד אמר מה הוא מבקש וגם קיבל. בנוסף הושיטה המארחת ידה לארון, פתחה אותו והוציאה קופסה עגולה של עוגיות חמאה. היא עברה עם הקופסה בין כל הנוכחים, כל אחד הושיט את ידו ולקח עוגייה או שתיים. לאחר מכן היא סגרה את הקופסה והחזירה אותה לארון. זה היה הכיבוד לאורך כל הערב. אשתי ואני חשבנו שבישראל אנחנו "פותחים שולחן" ובכלל לא משנה מאיזה עדה ומוצא אנחנו…"
"ההולנדים נחשבים לעם מחושב שלא משתמש כמעט בכרטיסי אשראי אלא בעיקר בכרטיסים לחיוב מיידי."
"צריך לזכור את המקורות שלהם – נוצרים קלוויניסטים, אנשים צנועים, סגפנים כמעט."
"הדבר הכי נמכר בהולנד הוא נרות. הם משתמשים בהם כדי לא להדליק חשמל ולחסוך. חלונות הבתים גדולים מאוד מאותה סיבה."
"הם מזדעזעים מאוכל שנזרק לפח."
"ההולנדים קמצנים מאוד. כשהם עוברים דירה הם לא לוקחים חברת הובלה אלא נוסעים כמה פעמים הלוך ושוב ומעבירים את החפצים. יש מעט חברות הובלה קטנות והן גובות הרבה כסף."
"יש להם תרבות יד שנייה. הם שומרים מאוד על חפצים ובגדים, הכול נראה אצלם טוב, ומקובל מאוד להעביר דברים ולקנות מיד שנייה, בחצי מחיר."
"הוזמנו לחתונה והתבקשנו להודיע כמה אנשים נגיע כי המנות מוזמנות לפי מספר המוזמנים. כשנגמר האוכל על השולחנות לא הביאו עוד. מה שהיה היה. אצלנו כשהאוכל נגמר בחתונה דואגים מיד למלא את החסר."
