"נציגיה של חברת רוקוויל אינטרנשיונל אשר הוצבו ביפן, גילו כי חברה יפנית שעמה הייתה רוקוויל במגע, עושה שימוש בפטנט של החברה. נציגיה של החברה היפנית הכחישו את הטענה, אולם בקיאותם של המוצבים לרילוקיישן בשפה היפנית ויכולתם לקרוא בעיתונות המקומית, איפשרה להם לאתר את התרמית ולהביא בכך תועלת רבה לחברת האם".
קיימת חשיבות רבה לכך שהארגון יאפשר למוצב לרילוקיישן מסגרת לימודית להקניית השפה המקומית. אנגלית הנה שפת העסקים המקובלת בעולם, ורוב המוצבים יודעים לדבר בה, אולם, למרות זאת, ידיעת השפה המקומית יכולה להקל מאוד על חייו של המוצב בארץ הזרה. נוסף על כך, גם המוצב דובר האנגלית יכול לגלות כי אפילו האנגלית הטובה שבפיו אינה תמיד מספיקה וכי קורס בהשבחתה יכול להועיל עד מאד.
גם כשיודעים את האנגלית עלולים לגלות שיש בה ניואנסים בלתי מוכרים. לדוגמה: עובד אנגלי מתייחס לפגישה כ"מועילה" כשכוונתו ל"גרועה", כ"מעניינת" כשכוונתו לפחות גרועה מהצפוי וכ"לא רעה" כשכוונתו לציין שהפגישה הייתה טובה. ניואנסים כאלו אינם מובנים ברוב המקרים על-ידי עובדים שאינם אנגלים ויוצרים מחסומים הבנתיים.
ההסתגלות היום-יומית איננה פשוטה כלל למוצב ומגבלות השפה משפיעות באופן ישיר על יכולת ההסתגלות שלו. ללא ידיעת השפה המקומית עלול המוצב להיקלע למצבים לא נוחים. אי-יכולת להסתדר בנושאים יום-יומיים פשוטים כגון בנקים, אזורי קניות ופרוצדורות ביורוקרטיות שונות בשל מגבלות שפה, עלול להיות מתסכל ביותר, להשפיע על התנהלות החיים המסודרת של המוצב ולהשפיע על האווירה הכללית במשפחתו. ידיעת השפה המקומית תפחית את הלם התרבות, תגביר את מהירות ההסתגלות של המוצב לסביבה החדשה ותצמצם מצבים של חוסר הבנה וחוסר יכולת להביע דעות ועמדות ולקלוט מסרים מן התרבות האחרת.
אימוץ השפה המקומית איננה חשובה רק לשיפור הסתגלותו של המוצב למדינה המארחת, אלא גם עשויה לשפר את הצלחתו בביצוע התפקיד. אי-ידיעת השפה המדוברת עלול להגביל את אפשרויות המוצב להגיע למידע חיוני המתפרסם באותה השפה ואת יכולת תגובתו. ידיעת השפה הזרה יכולה לשפר את יכולתו לנהל מו"מ ולתקשר ביתר יעילות עם עמיתים וכפיפים מקומיים וכן לתקשר ישירות עם ספקים ולקוחות. יכולתו של המוצב לדבר את השפה אף משדרת למקומיים רצינות ומתן כבוד. נראה שככל שהתקשורת בין המקומיים למוצב תהיה טובה יותר, כך יוכל המוצב לבסס את מעמדו ולפעול בהצלחה למען מטרות החברה הבין-לאומיות.
את לימוד השפה יש להתאים באופן שונה לכל מוצב ומוצב. לדוגמה: מוצב שתפקידו כולל עבודת שטח ואינטראקציות רבות עם הסביבה יידרש לידיעת השפה המקומית יותר מאשר מוצב בתפקידי מטה. זאת משום שידיעת השפה הנה כלי חיוני ליצירת קשר עם תושבי המקום ולהבנת התרבות של החברה במדינה הזרה; מוצב אשר תפקידו ארוך יזדקק להכשרה מעמיקה בשפה יחסית למוצב הנשלח לטווח קצר; מוצב בעל שליטה גבוהה יחסית בשפה המקומית יזדקק פחות להדרכות באשר לקונפליקטים הנובעים מבעיות תקשורת ועוד.
נמצא כי למרות שארגונים רבים מוכנים לממן קורסים ללימוד השפה, הם אינם מפנים זמן מספיק ללימודים ואינם מממנים קורסים ארוכי טווח, כלומר הם נוטים "לצאת ידי חובה" בעניין לימודי השפה.
