אנשים המרבים בנסיעות עסקים עשויים לנסוע הלוך ושוב הלוך ושוב ללא הפסקה לאורך שנים ארוכות, עד שפתאום מתרחשים משברים ומצבי חיים המובילים אותם לומר "לא עוד"

על אלו מצבים למשל סיפרו  נוסעי עסקים אשר גרמו להם להפסיק באורח החיים המורכב של נסיעות כה תכופות לחו"ל?

להלן מספר דוגמאות:

• "כשנולד הילד הקטן התחלתי לחשוב שזה הילד האחרון שלי והחלטתי להפסיק לשלם מחיר בגידול היומיומי של הילדים."
• "באחד הימים פרצו לנו הביתה, אישתי פחדה לישון לבד והתחננה שאשאר איתה אבל אני הייתי צריך לנסוע לסגור עסקה בספרד… אחרי האירוע הזה החלטתי שמספיק."
• "הייתה לי נקודת שבירה. הבן שלי שיש לו בעיות התפתחות טופל במשך חודשים מספר על-ידי מגוון אנשי מקצוע והייתה התקדמות גדולה. אחרי נסיעה ארוכה שלי חזרתי הביתה וראיתי בבירור את הרגרסיה. זאת הייתה נקודת משבר. הבנתי שאני חייב להיות בבית עם הבן."
• "נדרשתי להחליט: האם לעשות מה שאני אוהב או לחשוב על הילדים והבית. הבנתי שהזמן שלי בבית ועם הילדים חשובים יותר. עברתי למחלקה אחרת ומבחינה מקצועית פחות טוב לי. אני מרגיש שאני מוכרח למצוא חלופות לגירוי שאבד לי: חוג שמעניין אותי, יציאה עם חברים."
• "ניסינו להיכנס להיריון והיו לנו המון קשיים. כל פעם ביום הביוץ שלה הייתי בחו"ל. נאלצתי להפסיק לנסוע."
• "הסיפור היה כלכלי, חד-משמעי. הפסקתי לנסוע כשהגעתי ליציבות כלכלית ויכולתי לפדות אופציות ומניות."
• "זוגיות טובה יכולה להוביל לוויתור על התפקיד – או כי בן הזוג מבקש זאת ממך ואתה מתחשב בו, או כי רוצים להיות קרובים זה לזה."
• "אתה מדחיק את הדבר הזה הרבה מאוד זמן עד שאתה מבין שבדברים הקטנים שבחיי המשפחה אתה בעצם לא נמצא. הפסקתי בגלל ההקרבה המשפחתית, הבעיות של הילדים."
• "ואז אמא שלי הפסיקה לנסוע והפסיקה לעבוד בכלל, וכשהייתי חוזרת הביתה היא תמיד הייתה שם, וזה היה מוזר. מאז עברו שנים והיא עדיין איננה עובדת."
• "החלטתי לקחת פסק זמן של שנתיים כדי להיות בבית ולספוג את המשפחה, מה שלא עשיתי כל כך הרבה זמן."
• "באיזשהו שלב שבעתי, פשוט נמאס לי."