מוצבת ברילוקיישן לסין סיפרה את הדבר הבא:
"חברתי הסינית סלינה היא כבר בת 27 ויצאה להמון דייטים כדי לחפש חתן. היצע הגברים הוא גדול כי יש יותר גברים מנשים בסין. אף שהיא שמרה על בתוליה, יצא לה שם רע מכל הפגישות האלה, ועכשיו אף אחד לא מוכן לצאת איתה."
עוד מספרת המוצבת ברילוקיישן לסין:
"לרוב, האישה נכנסת להיריון לפני החתונה, ורק לאחר מכן הזוג מתחתן. בחודש השלישי להיריון האישה מפסיקה לעבוד – הסינים מאמינים שהקרינה הנפלטת מן המחשב עלולה להזיק לעובר. בשלב זה היא נוסעת לעיר הולדתה ונשארת שם עד הלידה, כי הנסיעות הללו עולות הרבה כסף. הבעל נוסע אליה לקראת הלידה. לאחר הלידה משאירות האימהות הסיניות את הילד אצל ההורים וחוזרות אל הבעל כדי לנקות ולבשל. הילד נשאר אצל ההורים. לעתים עוזבת הסבתא את ביתה ובאה לטפל בנכד החדש. כך נשים סיניות רבות מצליחות לפתח קריירה משום שהסבתא מטפלת בילד."
"הממשלה הסינית אסרה על נשים להתחתן לפני גיל 23 ועל גברים להתחתן לפני גיל 25, וכן עודדה צעירים להביא ילדים לעולם בגיל מאוחר יותר. הרעיון היה שלכל זוג בעיר יהיה ילד אחד, ואילו בכפרים הממוצע עומד על ילד וחצי (שם עומד הממוצע על 1.5. זאת כיוון שאם נולד לכפריים בן, עליהם להפסיק להביא ילדים לעולם, אך אם נולדה להם בת, הם רשאים להמשיך לנסות). הסינים מעדיפים בנים. בנות עוברות להתגורר בביתו של הבעל ואילו בנים נשארים להתגורר עם הוריהם, ומאוחר יותר תומכים בהם מבחינה כלכלית. כדי לצמצם את הילודה, הטילה הממשלה הסינית קנסות על מי שהביאו לעולם יותר מילד אחד, והתוצאה היא התמעטות של בנות לאורך השנים. על-פי ההערכות, מספר הרווקים החיים בסין כיום גדול ב-25 מיליון ממספר הרווקות וב-2020 יגדל מספרם ל- 30 עד 40 מיליון." (דה מרקר, 1.4.2010)
על היוצאים לרילוקיישן לסין, נסיעות עסקים, או נסיעות עבודה לחו"ל לדעת כי ,סין איננה מן המדינות המפלות ביותר נשים, אולם שוויון מגדרי של ממש ככל הנראה לא יתרחש עד שתהיה מפותחת עוד יותר מבחינה כלכלית בכל אזוריה. הסלוגן המאואיסטי "הנשים מחזיקות במחצית מהשמים", שקישט את קירות הבניינים בסין משך יותר מחמישים שנים, משמש אינדיקציה לכך שלפחות בתיאוריה, הדוקטרינה הקומוניסטית תומכת בשוויון כלפי נשים, אולם בפועל נראית אפליה מסוימת. ניתן אמנם לראות נשים חזקות המייצגות את תפקידן של הנשים במהפכה החדשה בסין, אולם במרבית המקרים תקרת הזכוכית בסין מגבילה עדין את הצלחתן של נשים למשרות בתפקידים זוטרים או לקריירות במקצועות מסורתיים.
הנשים בסין צריכות להתעלות בביצועיהן על הגברים כדי להתקדם במקום העבודה, ובדרך-כלל מצויה אישה אחת בלבד בממוצע, בקרב צוות הסמנכ"לים בארגונים ציבוריים. נשים מנהלות בסין משתלבות, בדרך-כלל, במחלקת משאבי אנוש ולא בייצור, בפיננסים או אפילו בשיווק ומכירות.
לידיעת היוצאים לרילוקיישן לסין, נסיעות עסקים, או נסיעות עבודה לחו"ל, הנורמה בסין היא העסקת עובדים על בסיס קשרים ולא כישורים, וסיכוייהם של גברים להיות בעלי קשרים נכונים גבוהים במידה ניכרת. במאמר מסוים צוין סיפורה של אישה סינית העובדת בבנק השקעות אמריקאי בשנחאי. כאשר סיימה את לימודיה באוניברסיטה היא רצתה לעבוד בבנק מסחרי סיני, אבל להוריה לא היו מספיק קשרים. בלית ברירה היא עברה לעבוד בבנק אמריקני. העסקת נשים סיניות כמנהלות בארגונים זרים מסייעת לטשטש סטריאוטיפים תרבותיים בסין ונותנת לנשים יותר הזדמנויות.
על אף הקִדמה הטכנולוגית, מרבית הסינים עניים, וחלק ניכר מהם עדיין תלוי בחקלאות ובגברים לביצוע העבודה. כך באזורים הכפריים, הנשים אינן זוכות בחינוך נאות או בזכות להיות מועסקות, פרט לעבודות כמו אחיות, עוזרות בית, או מבשלות. כל עוד תושבי האזורים הכפריים יישארו תלויים בגברים בכל הקשור לעבודה פיזית קשה, וכתוצאה מכך אחד המגדרים יימצא יעיל יותר לעומת האחר, יתקשו הסינים להתייחס לנשים ולגברים בצורה שוויונית. באזורי התעשייה מצב הנשים טוב יותר, אולם נשים עדיין מופלות באיוש עמדות ניהוליות, שכר, זכויות והטבות במקום העבודה.
