קיימים מחקרים המעידים כי אחוז האמריקנים הנכשלים בתפקידי רילוקיישן גבוה מאחוז המוצבים ממדינות אחרות בעולם הנכשלים בתפקיד. אחד ההסברים לכך הוא מיעוט ההדרכות להקניית שפה אשר מספקים הארגונים האמריקנים למוצביהם, מתוך ההנחה הבסיסית כי השפה האנגלית אמורה להספיק.
בסדרת מחקרים זו בחן אחד המחקרים מוצבים מחמש מדינות שונות: ארה"ב, יפן, גרמניה, קוריאה וסינגפור. מוצבים אלה נשאלו באשר לסוג ההכשרה שיש לדעתם לאפשר לקראת השליחות. המוצבים מיפן, קוריאה וסינגפור ראו בהקניית שפת המדינה המארחת את ההכשרה החשובה ביותר, המוצבים הגרמנים דירגו את הקניית השפה במקום השלישי (מתוך 6) ואילו האמריקנים, אשר שיקפו בכך גם את המציאות הקיימת בארגונים האמריקנים, מיקמו את הקניית השפה במקום האחרון.
מחקר מסוים מצא כי בשוודיה קיימים חוקים המחייבים את לימוד השפה וזאת לאור ממצאים שלפיהם אי-ידיעת השפה גורמת למחלוקות רבות בעבודתו של המוצב לרילוקיישן.
במחקר אחר נטען כי חובה ללמד עובדים לפחות 1000 מילים בשפה המקומית, על-מנת שיוכלו לעבוד בהצלחה בחברה בין-לאומית.
במחקר על איטלקים וטורקים שעברו לעבוד בהולנד ובלגיה נמצא כי מי שרצה ללמוד את השפה והצליח לעשות זאת, התאקלמותו הלשונית הייתה קלה יותר, איפשרה לו הסתגלות עסקית טובה יותר והעלתה את רמת ביצועיו ואת סיכוייו להצלחה בתפקיד, כל זאת בעזרת דיבור מתמיד בשפת המקומיים והימנעות משימוש בשפת האם.
מחקר שנערך בקרב עובדי מספנות באנגליה מצא כי ועד העובדים תמך פחות בעובדים הזרים אשר לא שלטו בשפה.
במחקר אחר נטען כי הקניית שפה היא אחד הסעיפים החשובים בתוכניות ההדרכה למוצבים וכי 85% מן החברות האנגליות והגרמניות וכ-70% מן החברות הסקנדינביות מספקות סוג זה של הדרכה לעובדיהן.
באחד המחקרים הומחשו קשיי ההסתגלות כשאין שליטה בשפת המדינה אליה נוסעים באמצעות תיעוד של דבר שקרה לאיש עסקים בעת נסיעתו לחו"ל. הוא ביקש מן המלצר תפוז וקיבל אותו רק לאחר כמה אי-הבנות. בסופו של דבר הגיע חשבונו לסכום המופלג של 22$.
בסדרת מחקרים בריטיים נטען כי קיימת דעה קדומה שלילית כלפי אלו שאינם דוברי השפה המקומית וכי ידיעת השפה ושליטה ברזי הדיבור הם צעד ראשון לקליטה תעסוקתית. במחקרים אלו נבחן ההבדל בין גישת החברה הבריטית לזרים שלהם אוצר מילים מקיף, אולם אינם בקיאים במילות הסלנג ומבטאם זר, לבין עובדים מקומיים אשר דוברים אנגלית במבטא המקומי, אך שפתם דלה יחסית. תוצאות המחקר הראו כי קיימת נטייה לייחס לזרים בעלי אוצר מילים גדול אך ללא מבטא והתמצאות בסלנג המקומי, אינטליגנטיות ותרבותיות, יותר מאשר לבעלי הקבוצה השנייה. מכאן שגישת החברה המקומית היא שלימוד השפה הזרה נותן סיכוי ותקווה להשתלבות.
