מחקרים  מן העולם העידו כי אין הבדל בין ביצועי גברים לנשים ברילוקיישן ובחלקם אף הוצג יתרון קל  לנשים. אולם מחקר חדש בקרב עובדים ישראלים מצא יתרון מגדרי לגברים בביצוע משימות בינלאומיות גם אם לממצאים הללו מישראל איננו מייחלים מבחינה אידאולוגית.

בתחילת שנות ה-80 עמד מספר הנשים שנשלחו לרילוקיישן על כ%-3 בלבד. כיום עומד המספר על %15-17 הן בארץ והן בחו"ל. על אחוז הנשים הנשלחות לנסיעות עבודה קצרות ומרובות אין נתונים ,אולם ברור שגם במקרה זה מספר הנשים נמוך יחסית לגברים.

75% ממנהלי ארגונים במחקר מסוים טענו שהם נמנעים משליחת נשים למדינות שמחזיקות בדעות קדומות וסטריאוטיפים כלפי נשים. כיום מתקיימים עסקים במזרח אירופה, באסיה , במדינות אפריקה ובאזורים נידחים אחרים ברחבי העולם וחלק מן המנהלים הביעו חשש מחולשתה, התמודדותה וביטחונה הפיזי של אישה במדינות אלה. נמצא אף שארגונים מהססים לשלוח במיוחד נשים נשואות מתוך תפיסה שיקשה עליהן למלא את התפקיד שעלול לפגוע במסגרת המשפחתית. ואכן רבות מן הנשים שוללות בעצמן באופן אוטומטי יציאה למשימות מעבר לים בשל העומס שאתו ייאלצו להתמודד בתפקידן הכפול במשפחה ובעבודה.

במקביל החלו לזרום ממצאים הרומזים כי נשים הן דווקא מועמדות מתאימות יותר למשימות בין-לאומיות מאשר גברים.,זאת בשל היותן בעלות כישורים חיוניים שונים.

בין אלו נמנו:

בולטות ונראות – נשים מודעות יותר לעצמן ומושכות יותר את תשומת הלב הן מצוידות יותר בכלים להתבלטות ורגילות למצב זה . מסיבה זו יהיה קל להן יותר להתמודד עם ההתבוננות והביקורת  שמתלווה לתפקיד.

האישה הדואלית – נשים מסוגלות לבצע מספר משימות בעת ובעונה אחת -יתרון חשוב במשימות בינלאומיות.

מיומנויות בין-אישיות, כגון: רגישות לרמזים לא מילוליים, יכולת קשירת קשרים, נטייה לשיתוף פעולה ועוד.

להיות שונה – הנשים במיוחד בעמדות בכירות ,הן מיעוט לעומת הגברים ורגילות להיות זרות בסביבה הגברית השולטת. חוויית השונות בארגון נמצאת גם בלב חוויית הרילוקיישן.

אינטואיציה נשית – נשים נתפסות כבעלות חוש שישי המאפשר להן להבין ולחוש את הדבר הנכון מתוך הרגשה פנימית. תכונה זו יכולה להוות יתרון רב במילוי תפקידן.

היות ומחד קיימים ממצאים הרומזים כי נשים הן מועמדות מתאימות יותר למשימות בין-לאומיות מאשר גברים, ומאידך מספר הנשים בתפקידים הללו נותר נמוך יחסית לגברים, ביקשו החוקרים לבחון את הבדלי ההצלחה בפועל בין המגדרים.

שני מחקרים חשובים מן העולם הופיעו בשנת 2011  .מחקר אחד העיד כי אין הבדל בין ביצועי גברים ברי לוקיישן לנשים ואילו במחקר נוסף לא זאת בלבד שלא נמצאה בו עליונות גברית מבחינת הצלחה, אלא שאף הוצג בו יתרון קל לנשים. מחקרים אלו חיזקו ממצאי מחקרים דומים משנים קודמות. יש לציין כי המחקרים בחנו הבדלי מגדר ברי לוקיישן בלבד ולא בנסיעות עסקים תכופות.

הממצאים מישראל

במחקר שנערך על ידי גוני לוי – נשרי בהדרכתם של ד"ר חנה אורנוי וד"ר ליעד עוזיאל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן נטלו חלק 309 משתתפים, מהם 162 ברילוקישן ו-147 נוסעים לנסיעות עסקים תכופות מהם 191 גברים ו-118 נשים.

לאחר שנמצא קשר בין הסתגלות למדינה הזרה לבין ביצועים והצלחה במשימה ,נמצאו ממצאים אשר מצביעים כי נשים מסתגלות באופן פחות טוב מגברים לתרבות העסקית ולהסתגלות הכללית-היומיומית במדינה הזרה. בעידן שבו נשים רבות בארץ מפתחות קריירה בדומה לגברים, מפתיע לקבל ממצא שכזה, המתאר לכאורה יתרון מגדרי לגברים בביצוע משימות בינלאומיות. נראה לכן כי נשים ישראליות גם כיום , משקיעות חלק גדול ממשאביהן בתא המשפחתי, ולא מן הנמנע שמשאבים אלו באים על חשבון למידת התרבות העסקית המקומית. בנוסף- ישראל נתפסת כמדינה "גברית" – שיוך המתקשר לחשיבות הצבא בחברה הישראלית. במחקר אחר שלי ציינו מנהלים ישראלים המרבים בנסיעות את החיבור החזק שהם רואים בין הנסיעות הנתפסות כסמל גברי לבין היכולות מן השירות הצבאי. חשוב לכן לקחת בחשבון את האפשרות כי דיווחיהן העצמיים של הנשים במחקר היו צנועים יותר ביחס לדיווחיהם של הגברים הישראלים העושים שימוש ביכולותיהם מן הצבא ומתייחסים לתפקיד כמעין משימה צבאית ומכאן מאמינים ומשדרים כי תפקידם הוכתר בהצלחה מלאה.