שוודיה משתרעת על-פני שטח של 450,000 קמ"ר. האוכלוסייה הקטנה יחסית מונה 9 מיליון תושבים ומתאפיינת בפריסה בלתי-שוויונית: כ-85% מהתושבים מתגוררים בדרום המדינה. אחד מכל ארבעה שוודים מתגורר באחת מעשר הערים הגדולות במדינה, בהן שטוקהולם הבירה, גוטנבורג ומלמו.
שפה
השפה הרשמית היא שוודית, אך השוודים דוברים גם אנגלית מצוינת.
היסטוריה
המדינה הריבונית השוודית נוסדה בתקופת שלטונו של גוסטב ואזה (1560-1523). יום בחירתו למלוכה ב-5 ביוני, הוא גם יום עצמאותה של שוודיה. ואזה הקים ממשלה ריכוזית חזקה בשוודיה והכריז על הפרוטסטנטיות כדת הרשמית במדינה. בשנת 1818 ז'אן ברנדוט, שהיה מרשל צרפתי ויריבו של נפוליאון, הוכתר למלך שוודיה. צאצאיו של ברנדוט הם בני המשפחה המלכותית הנוכחית בשוודיה. משפחת המלוכה זוכה לכבוד רב במדינה אך אין בידה כל השפעה פוליטית.
שוודיה שמרה על ניטרליות בשתי מלחמות העולם. ב-19 בנובמבר 1946 היא הצטרפה לאו"ם כחברה ה-54, ובשנת 1995 היא הצטרפה לאיחוד האירופי (אך לא לנאט"ו). שוודיה מקפידה לשמור על הניטרליות המאפיינת אותה לאורך השנים אך מקיימת לעתים אימונים צבאיים עם כוחות הברית. במהלך שנות השישים נהנתה שוודיה מצמיחה כלכלית שחיזקה את מעמדה בשוק הבינלאומי.
דת
הכנסייה הרשמית במדינה היא הכנסייה הלותרנית שזוכה לתמיכה ממשלתית. אך בעשורים האחרונים הקשר בין הכנסייה והמדינה הולך ונעלם מכיוון ששיעור קטן מאוד מהאזרחים מבקר בה. רוב השוודים הם אתאיסטים או נוצרים פרוטסטנטים (לותרנים) שאינם פוקדים את הכנסייה.
ממשל
שוודיה היא מונרכיה חוקתית עם ממשלה פרלמנטרית. המלך נהנה מפופולריות רבה ונחשב לאזרח הבכיר במדינה (כמו נשיא המדינה בישראל). הפרלמנט מורכב מבית נבחרים אחד שחבריו נבחרים ישירות בבחירות יחסיות לתקופת כהונה של ארבע שנים. זכות ההצבעה בשוודיה היא כללית וגיל המינימום להצבעה הוא 18. שיעור ההצבעה בשוודיה גבוה מאוד באופן מסורתי והוא נע בין 85% ל-90%. ב-1986 התנקש אלמוני בראש הממשלה דאז אולוף פלמה, אירוע שעורר הלם גדול.
חינוך
חוק חינוך חובה בשוודיה הוא חינם למשך תשע שנים.
"בעיני השוודים, הדבר החשוב במדינה הוא חינוך הילדים: חינוך לשוויון, חינוך להישגים, חינוך לדמוקרטיה ולשיתוף פעולה, ועדיף להתחיל מגיל צעיר ביותר."
