שליחת העובדים לחו"ל נעשית בשתי צורות מרכזיות. רילוקיישן, כלומר מעבר העובד עם משפחתו לתקופה של מספר שנים לחו"ל בכדי למלא תפקיד מסוים ולשוב בחזרה; ונסיעות עבודה מרובות וקצרות לחו"ל בהן המשפחה מתפצלת – העובד נשלח תכופות לחו"ל ואילו בני משפחתו נותרים בארץ וממשיכים בשגרת חייהם.
לשתי שיטות הניוד קיימים מחירים ונראה שהבחירה בין מה שטוב יותר אינה פשוטה.
העובד המתנייד לא תמיד נשאל באלו משתי צורות הניוד ברצונו לבחור, אך יש אלו אשר ניתן להם חופש הבחירה, או שהעובד מחליט שקץ בדבר האחד ומבקש מן הארגון לעבור לדבר האחר.
ישנם מספר שיקולים ושאלות שעל העובד לשאול עצמו בהתייחס לשאלה מה עדיף לי ולמשפחתי מבין שתי צורות הניוד. אציין את העיקריות שבהן:
השיקול הכלכלי
בלא מעט חברות הן נסיעות העסקים והן הרילוקיישן הן עסק יחסית משתלם ויש לבחון היכן עשויים להרויח יותר. מדובר בחישוב מורכב ומשתנה בין חברה לחברה.
ארגונים שונים מציעים לעובדים היוצאים לרילוקיישן תשלום על הוצאות שונות. כל חברה בהתאם ליכולתה והשקפתה. ככל שינתן יותר הרי שהנסיעה משתלמת יותר.
לדוגמה רצוי לבדוק האם קיים תגמול מטעם החברה על הוצאות מעבר (הובלה, משלוח ואחסון), כסף להשכרת רכב או לרכישת רכב, מגורים חינם או הלוואות למגורים, האם החברה מכסה את הוצאות החינוך של הילדים, כיסוי התשלומים עבור שירותי בריאות, הוצאות טיסה לצורך ביקורים שנתיים, הוצאות ביטחון במדינות מסוימות, ביגוד, הקצבה לנסיעה מוקדמת לצורך התארגנות ראשונית, מימון פגישה עם יועץ מס ועוד. ככל שינתן יותר, המשפחה עשויה לחסוך יותר ולחזור עם רזרבות עם סיום התפקיד.
יש לזכור שבמשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים בארץ ונהנים מהכנסה גבוהה, הניתוק הצפוי של בן הזוג המלווה ממקום עבודתו (שהרי מרבית בני הזוג המלווים לא יעבדו בארץ היעד), משליך באופן ישיר על האמצעים העומדים לרשות המשפחה. במקרים שבהם הכנסתו של העובד בחו"ל צפויה להיות גבוהה מן ההפסד של בן/בת הזוג, עשויים המועמדים לגלות נטייה חיובית יותר כלפי הרילוקיישן.
גם בנסיעות הקצרות התגמול נחשב משתלם. יש המרבים בנסיעות קצרות לאורך שנים ומצליחים לחסוך היטב לצורך כיסוי המשכנתא וחובות אחרים. לא מעט חברות נוהגות להשאיר את הנקודות הנצברות בטיסות לעובד ויש את אלו שמצליחים לחסוך גם את האש"ל. עם זאת רצוי לקחת בחשבון אלמנט נוסף – אף שהתגמול על הנסיעות הינו הוגן, הרי שחלק גדול ממנו מיועד לעיתים לשירותי שמרטפות או לכל עזרה אחרת הדרושה להורה שנשאר בארץ. מכאן שאם אין משפחה מורחבת שיכולה לסייע ללא תשלום, הרי שעלולת ההוצאות להיות בלתי מבוטלות.
השיקול הבריאותי
בהתייחס לרילוקיישן השיקול הבריאותי הינו שולי בהשוואה לנסיעות הקצרות. מחקרים מדווחים על אנשים החווים בחצי השנה הראשונה לרילוקיישן, תופעות של מחלות פסיכוסומטיות וזאת כאחד מן הסימפטומים של הלם תרבות. דיווחים מדאיגים יותר מתייחסים לשלב מאוחר יותר ברילוקיישן, ונוגעים לדיכאונות של גברים אשר יצאו לרילוקישן כבני זוג מלווים לנשותיהם ולא כמועסקים בעצמם.
השיקול הבריאותי בהתייחס לנסיעות המרובות הקצרות הינו רציני בהרבה. דיווחים קיימים על עייפות כרונית הנובעת מן הג'טלג שאינו מרפה, על כאבי גב קשים מן הטיסות, מיגרנות, השמנה כתוצאה מארוחות מרובות עם הלקוחות ושעות המתנה בשדות התעופה, ותופעות בריאותיות אחרות לא מבוטלות. לנוסעים המתמידים הללו קיימת גם הנטייה, בשל עומס חייהם העצום שלא להיבדק, ומכאן שגם לא לאתר תחלואים שונים המופיעים בשלב מאוחר יותר.
אתגר לזוגיות
ברילוקיישן, במקרים שבהם הקריירה של בני הזוג המלווים נפגעת מעצם המעבר, עלול להיווצר גם קושי זוגי. ככל שגדלה החשיבות של הקריירה של בן/בת הזוג פוחתת נכונותו לצאת לפעילות ארוכה בחו"ל. בדרך כלל קיים קושי מעשי למצוא עבודה המתאימה להכשרתו ולכישוריו של בן/בת הזוג בארץ השליחות. ממחקרים עולה כי תחושה של ויתור על הקריירה האישית אצל בן הזוג, עלולה לגרום מתח במערכת היחסים הזוגית ולהשפיע לרעה על ביצועיו המקצועיים של העובד ואף לחזרה מוקדמת טרם סיום תקופת הרילוקיישן.
בנסיעות העסקים בני הזוג הנותרים בארץ נושאים לבדם בנטל הטיפול בבית ובילדים: לבד בחגיגות בגן ובבית הספר, בימי הורים, בטקס סיום שנה, בטקס סיום הטירונות. מתמרנים באופרציה להביא לגן, להוציא מהגן, להוביל לחוגים. יש בני זוג הקובלים על כך ונושא זה מהוה מקור לחיכוכים.
קיימת גם סוגיית האמון – בני הזוג לא תמיד יודעים היכן בדיוק נמצא האחר ומה הוא עושה, והפנטזיות עובדות שעות נוספות. לפעמים נוסעים מספר אנשים, גברים ונשים יחד, ממקום העבודה והסיטואציה אינה פשוטה.
ראוי עם זאת לציין שגם ברילוקיישן וגם בנסיעות הקצרות ניתן למצוא מקור לחיזוק הזוגיות. ברילוקיישן בהעדר המשפחה המורחבת והחברים, בני הזוג הופכים למקור התמיכה העיקרי ואם הזוגיות הבסיסית היא טובה הרי שהיא עשויה כתוצאה מכך אף להתחזק. גם בנסיעות הקצרות לא מעט זוגות רואים יתרון בפרידה ובפגישה המחודשת שאך מוסיפים לרומנטיקה ומחזקת את הזוגיות.
הילדים
אחת המשמעויות של רילוקיישן שאותה לוקחים היטב ההורים בחשבון, היא ניתוק ילדים משגרת חייהם וממסגרות מוכרות כמו גנים ובתי-ספר. מחקרים מראים כי הסתגלות ילדים צעירים עוד לפני גיל בית-ספר קלה יותר בהשוואה לילדים שצריכים להתאקלם ולהיקלט בבתי-ספר חדשים, למצוא חברים ולהשתלב בפעילויות חברתיות חדשות. הקושי מתגבר בקרב בני נוער וילדים בעלי צרכים מיוחדים. הקושי צפוי להם בשנית בעת החזרה ארצה עם סיום הרילוקיישן. נראה עם זאת כי מרבית הילדים מסתגלים לאחר כחצי שנה בממוצע הן ברילוקיישן והן בשיבה הביתה, וכי אין בדרך כלל השפעות ארוכות טווח של הקשיים על התפתחות הילדים בהמשך. עושר החוויות שהילדים סופגים ברילוקיישן הינו כמובן ברור.
הורה המרבה בנסיעות עבודה חווה געגועים לילדים ותחושה של החמצת השיתוף בצמתים שונים בחייהם ובמאורעות שהם חווים. עוד יותר מקשה על המצב כאשר ישנו ילד שמגיב בתגובות מורכבות על כל נסיעה כגון בכי, כעס, התפרצויות ובעיות התנהגותיות הקורעות את לב ההורה. ועם זאת ילדים יודעים לציין היטב גם יתרונות שהם רואים כגון במתנות המעשירות שאין לחבריהם וכי התרגלו לנסיעות כשגרת חיים.
הבדידות
ברילוקיישן עלולה להיות תחושה מסוימת של בדידות הקשורה בהתמודדות עם הריחוק מהמשפחה המורחבת ומהחברים.
בדידות היא מחיר לא פשוט גם בנסיעות הקצרות ועובדים מדווחים כמה מדכא הוא סופשבוע לבד, עם עצמם, מוצפים בגעגועים הביתה, לבני הזוג ולילדים. גם בני הזוג הנשארים בארץ חשים בתחושת הבדידות שלהם, בעיקר בסופי שבוע ובחגים.
לחץ ושחיקה
ברילוקיישן,לאחר תקופת ההסתגלות הראשונית (המחייבת את העובד להשקיע מספר רב של שעות עבודה עד שיקלוט את התפקיד ויזכה בהערכה), חווים יותר שעות פנאי מאלו שמורגלים אליהם בארץ. בישראל עובדים שעות רבות יותר מאשר במרבית מדינות העולם כך שמתרחב הזמן הפנוי העומד לרשותו של העובד ומתאפשר להיות מנוצל לטובתו ולטובת משפחתו.
באשר לנסיעות הקצרות אמנם לא מעט מן הנוסעים מציינים את הכייף, הבילויים וההנאה עד כדי התמכרות לנסיעות לחו"ל, אולם במקביל רבים גם מדווחים שהעבודה בפועל הינה קשה ושוחקת ולא מותירה זמן פנוי מספק.
לשתי צורות הניוד, כאמור, הרווחים והמחירים המאפיינים שלהם וכל אחד יודע לאפיין מה מבין אלו מתאים לו, למשפחתו ולצרכיו המגונים.
