לנסיעות עסקים מרובות השפעה על שני בני הזוג: הן על זה הנוסע והן על זה הנותר בארץ. כל אחד מן הצדדים חש בצורך בתמיכתו של האחר. הנוסע לנסיעות עסקים מרגיש כי עבד קשה, מתגעגע הביתה ורוצה כבר לחזור כדי שיקבלו את פניו, יקלו עליו ויחבקו אותו, אבל מתברר שגם למי שנותר בבית היה קשה. בני הזוג שנותרו בארץ מחכים שיחזור בן זוגם בכדי שיוכלו ללכת סוף-סוף לחוג שלא היו בו כל השבוע, בכדי שבן הזוג ישמור על הילדים וישחרר אותם קצת. יש פה ציפיות סותרות, ואם לא מבינים שגם בן הזוג זקוק לזמן עם עצמו, אפשר להגיע לפירוק הזוגיות.
הנסיעות המרובות מוציאות החוצה מצבים זוגיים שלא באים לידי ביטוי בחיי היומיום ומביאות לעיתים למשברים קשים עד כדי גירושים.
ממה נובעים המשברים? מהו האתגר לזוגיות?
נראה כי מקורם של המשברים הזוגיים בחמישה גורמים עיקריים:
- בני הזוג הנשארים בארץ נושאים לבדם בנטל הטיפול בילדים ובבית: לבד בחגיגות בגן ובבית הספר, בימי הורים, בטקס סיום שנה, לבד באופרציה להביא לגן ולהוציא מהגן. יש גם משפחות שבהם ילדים עם צרכים מיוחדים המצריכים טיפול מיוחד, וגם אז נופל הכול על ההורה האחד. לעיתים התחושה היא של קריסה בקרב ההורה הנותר.
גברים הנוסעים לנסיעות עסקים מודים כי הנסיעות נותנות להם את הלגיטימציה לבריחה ממחויבויות הקשורות במשימות הבית. הם מהווים לפעמים מפלט מהבית, מהאישה, מהמחויבות סביב הילדים. בחו"ל אין צורך לקום לתינוק בלילה אלא ניתן לישון לילה שלם… - הקושי שבבדידות – בני הזוג הנשארים בארץ חשים תחושת בדידות וזאת בעיקר בסופי שבוע ובחגים. הקושי שבבדידות עלול להוביל גם לכעסים כלפי בני הזוג הנוסעים.
- תחושות של חוסר אמון עולות מפעם לפעם וחברים "טובים" טורחים לציין, גם אם בהומור ובחביבות, "שבוודאי הוא עם החברה הסינית שלו עכשיו". בני הזוג שנשארים בארץ לא תמיד יודעים היכן בני זוגם ומה הם עושים, והפנטזיות עובדות שעות נוספות. וזה גם יכול לקרות הפוך כמובן – בימים שבני הזוג שוהים בחו"ל הם עסוקים בכך שאולי, בני הזוג הנשארים בארץ מבלים עם מאהבים.
- הנסיעות גובות מחירים משפחתיים מגוונים ולא פשוטים. לדוגמה ילדים המתרגלים לשמוע משפטים כואבים כגון: "רואה, זה קורה כי אתה בכלל לא בבית!" או תחושה של המרבים בנסיעות כי מתרגלים לחיות בלעדיהם – אין אפילו מודיעים להם על אירועים משפחתיים מתוך הנחה כי סביר להניח שלא יהיו אז בארץ: "אם תהיה בארץ, יש יום הולדת בגן וכדאי שתבוא"…
- התנגדות מצד בני הזוג עלולים להוביל להפסקת הנסיעות ומכאן שלפגיעה בקריירה של העובד – יש כאלה הנדרשים להחליט האם להמשיך לעשות מה שאוהבים או לחשוב על בני הזוג והבית. אלו שבוחרים בבן הזוג משלמים לעיתים בפשרה מקצועית ואז גם חשים בתחושות של הקרבה היוצרת כעסים.
הנסיעות כמרכיב בחיזוק הזוגיות:
משברים זוגיים אינם הדבר היחיד אשר מייצרות הנסיעות המרובות וישנם זוגות הרואים בנסיעות העסקים דווקא מקור לחיזוק הזוגיות. הנסיעות תורמות לרומנטיקה כאשר בכל פעם נפרדים לכמה ימים, ואז מעריכים יותר זה את זה. הנסיעות נותנות קצת ספייס ומחזקות את הזוגיות. הנסיעות המרובות הללו מאפשרות לפתח גם חיים עצמאיים מעבר לחיים כזוג.
ישנם זוגות המצליחים למצוא יתרונות יצירתיים למצב הזוגי הלא טבעי הזה וליצור "מהלימון לימונדה". ישנם למשל אלו הטוענים כי במהלך השבוע הם נהנים מבילויים שלא מעניינים את בן הזוג, וכשהוא חוזר מחו"ל, מבלים רק איתו. אחרים מרגישים כי ההתמודדות עם הקשיים שבלבד מחזקת אותם ותורמת להם. יש את אלו המרוצים שהם הקובעים את הרגלי הבית ואת חינוך הילדים, נוח להם לנהל הכול והם מרוצים מכך וכן הלאה כל אחד ומה שמתאים לו.
מדובר בצרכים סותרים של שני בני הזוג ונדרש לכבד את שניהם.
כיצד ניתן לכבד את צרכיהם הסותרים של בני הזוג?
- על בני הזוג לנהל מו"מ על תדירות הנסיעות ומועדן. נכון שזה קשה ורבות הן הנסיעות המתרחשות באופן בלתי צפוי, אך במידה רבה גם ניתן לתכננן.
- מותר לפעמים לסרב לנסיעת עבודה, בהנחה שנשקלו הדברים ואין מדובר בנזק מהותי. סה"כ גם למנהל שמעל יש לרוב בן זוג ומשפחה.
- על בן הזוג הנוסע להבין שיש לו את חייו התעסוקתיים, אך חשוב לא פחות הוא שגם בן הזוג הנשאר בארץ יפתח לו קריירה וחיים עצמאים משלו ויש לנסות לעודד אותו ולתת לו את התנאים לכך.
- על בן הזוג הנשאר בארץ להבין כי יש לו השפעה ישירה וברורה על איכות ביצוע המשימות של בן הזוג וכי טרוניות ותגובות שלילית אחרות כלפי התפקיד מקשות על בן הזוג ומקטינות את סיכויי הצלחתו בתפקיד.
- על בן הזוג הנוסע לעקוב תדיר אחר בן הזוג הנשאר ולבחון שאין הוא מגלה סימני שחיקה וקריסה הדורשת הפוגה מסוימת מנסיעות.
- יש לעודד את בן הזוג הנשאר בארץ להצטרף לעיתים לנסיעה או לעודדו להיעזר מידי פעם בגורם מסייע כגון משפחה מורחבת אשר תאפשר לו הפוגה לעשייה משחררת או לכל סיוע אחר.
- יש לדעת שנכון ולפעמים קורה גם זאת: הזוגיות יכולה דווקא להוביל לוויתור על התפקיד – או כי בן הזוג מבקש והאחר מתחשב בו, או כי רוצים להיות קרובים זה לזה.
תודה לך.
התוכן כאן מתייחס בעיקר לרילוקיישן של אחד והישארותו בארץ של האחר
אתגר שונה ולא יותר פשוט קיים כאשר שניהם נוסעים, האחד אל עבודה אינטנסיבית והשני אל זמן פנוי בלי סוף
האחד מקבל תמיכה של מערך עבודה שלם הנרתם למען השתלבותו המהירה והאחר נמצא לבדו מול ארבעה קירות ומול סביבה זרה
האחד מגיע בסוף יום העבודה הביתה כאשר הוא מותש וזקוק לזמן לעצמו, והאחר מקבל אותו לאחר יום של שיעמום ויש לו צורך לפרוק את אשר על ליבו ולשתף ולחוש שהוא לא לב
גם כאן יש צורך בשיתוף ובחשיבה מתמדת יחד על מנת להפוך את הלימונים ללימונדה.
תודה לך טל.
תוכל למצוא בחומר על רילוקיישן לא מעט על בן הזוג המלווה בעת רילוקיישן ועל תחושת ההקרבה שגם אתה תיארת.
ספציפית בכתבה זו העיסוק הוא בנוסע המתמיד -במי שנוסע הלוך ושוב הלוך ושוב לנסיעות עבודה, כל פעם למספר ימים או שבועות, ומותיר בארץ את בן/בת הזוג הממשיך בשגרת חייו.