התרבות הארגונית בוונצואלה מאופיינת במידה רבה של כבוד לסמכות וצפייה מעובדים לציית באופן מוחלט לממונים ולבעלי דרגות בכירות בארגון, גם כשאלו טועים.
"מלה של מנהל זאת מלה. יש שם כבוד, ואם מישהו מעליך אומר משהו, לא מתווכחים אתו. הייתה לנו בעיה באחת ההתקנות, עם הרבה תקלות ובעיות טכניות. המנהל כעס על העובדים המקומיים, ואף אחד מהם לא התווכח אתו או ניסה להסביר לו מה קרה."
בוונצואלה קיימת מודעות גבוהה לסטטוס כלכלי וחברתי. ארגונים מתנהלים מהדרגים הגבוהים כלפי מטה, ועובדים מצייתים לממונים עליהם. ויכוחים פומביים ואי-ציות נתפסים כהפגנת מנהיגות חלשה.
קוטביות קיצונית קיימת גם בין עשירים לעניים, והנחת היסוד היא שהאוחזים בשלטון זכאים להטבות מיוחדות עם קבלת תפקידם.
האוכלוסייה בוונצואלה מעורבת ברובה עם מיעוטים של אליטה לבנה ואוכלוסייה שחורה. המעמד העליון שולט בענפי המסחר והתעשייה, והרוב המעורב שולט בעיקר בפוליטיקה.
