"האמריקנים בטוחים כי הדרך שלהם היא הדרך הטובה, ובניסיונם לכפות אותה על תרבויות אחרות, הם אינם מבינים מדוע הם נתקלים בהתנגדות ובעוינות."

"כשהיתי ברילוקיישן לארה"ב סברתי שהם מרגישים שהם הכי טובים."

יש השוהים ברילוקיישן לארה"ב הסבורים כי האמריקנים מנסים לכפות את ערכיהם התרבותיים על מדינות ועל עמים אחרים. כך לדוגמה, על פי התפיסה האמריקנית, כל חברה עסקית, אמורה לפעול לאור ערכים של שביעות רצונו של הלקוח וכבוד לפרט. אלא שהאמריקנים מתעלמים מהעובדה שהערכים הללו אינם מנת חלקם של כל אומה באשר היא. כך למשל, פיטרה חברה אמריקנית הפועלת באחת המדינות המתפתחות, מנהל מקומי, בגין הטרדה מינית של לקוחה. המנהל מחה על הפיטורים בטענה שהם מבוססים על ערכי התרבות האמריקניים, ואילו ערכי התרבות במדינתו, אינם מתייחסים להטרדה מינית כעילה לפיטורים.

דוגמה אחרת העולה בקרב השוהים ברילוקיישן לארה"ב, קשורה בתחום תגמול העובדים. לא כל התרבויות מקדשות תגמול אישי על ביצועים. האמריקנים מאמינים במערכת של אופציות, מניות, מענקים ובונוסים על ביצועים טובים. לעומת זאת, בסין, עד שנות השמונים של המאה הקודמת, רמת השכר של עובדים בכל התפקידים הייתה דומה, וגיל העובד היה הגורם העיקרי שהשפיע עליה. פרמטרים כמו טיב העבודה, הספק, מיומנות או התפקיד עצמו, לא היו חלק ממערכת קביעת השכר. במקביל למהפכה הכלכלית שהתרחשה בסין החל מ-1979, החלו הסינים לשנות בהדרגה את שיטת השכר והתגמול לשיטות המקובלות בארצות הברית, כלומר, דגש על הישגים אינדיבידואליים ותגמול על פי ביצועים ומאמץ. אולם גם כיום, אמצעי התגמול בסין אינם זהים לגמרי לאלה של האמריקנים. כך למשל, שיטות להערכת ביצועים המונהגות בארגונים הסיניים שמות דגש על מוסריות, רוח צוות ושקידה – פרמטרים שונים מאלה המקובלים במערב. בנוסף, הסינים ממשיכים במנהגם לתגמל עובדים בעלי קשרים פוליטיים, דרגה במפלגה, וקרבה למנהלים בכירים. במקרים רבים, חברות אמריקניות הפועלות בסין ומעסיקות עובדים מקומיים, הואשמו בהתנהגות שאינה מכבדת את נורמות התגמול המקומיות.

[*] אתנוצנטריות מבטאת זיקה עמוקה למוצא האתני של האדם, חוסר סובלנות, עמדה עוינת ודחייה מתרבויות זרות.