בשל מעמדה של המשפחה, העדפת קרובי משפחה בעסקים (נפוטיזם) היא דבר מקובל. מנהלים מקסיקנים רבים רואים את טובת משפחתם מעל מקום העבודה.

תמיכה הדדית בין עובדים בדרגות שונות בארגון פחות מקובלת. אולם המצב שונה אם מדובר בצוות שעובד יחד. חברי הצוות דואגים זה לזה אחד כמו בני משפחה ומגלים רמה גבוהה של תקשורת אישית ואכפתיות.

מי נחשב למנהל טוב במקסיקו?

1. שומר על מרחק סמכות מעובדיו

"אתה יכול לשבת עם מקסיקני, והוא יהיה דעתן, ויעמוד על שלו, וידרוש שכך וכך ייעשה. אך ברגע שייכנס הבוס שלו, אותו דעתן נאלם, נותן לבוס את רשות הדיבור, והוא רק מהנהן בראשו."

"הכבוד שהם רוחשים לבוס מדהים. אני שואל אותם, 'מי אמר את זה?' והם עונים: 'הבוס', ומצדיעים כשהם מזכירים אותו. הוא כמו אלוהים בשבילם. יחס דומה אפשר לראות גם מצד התלמידים כלפי המורים בבתי הספר ובאוניברסיטאות."

נורמות ההתנהגות של המנהל משקפות את מודל הפטרון האוטוקרטי כפי שהיה קיים בהיסטוריה המקסיקנית: המנהיג האליטיסט שומר על מרחק חברתי מהכפיפים לו, שמצייתים ומגלים כבוד ונאמנות כלפיו. המקסיקנים הם תוצר של שתי תרבויות המדגישות סמכותיות ויכולות-כל של המנהיגים: האצטקים התיאוקרטיים והמיליטריסטיים, והכובשים הספרדיים אשר כפו ממשל קולוניאלי ריכוזי מובהק וקתוליות.

חשוב לציין שאמנם סגנון המנהיגות האוטוריטרי מקובל באופן מסורתי בקרב העובדים המקסיקנים, אולם אין מדובר בגישת היד-החזקה שמדגישה ענישה ואיומים. עם זאת, השאיפה בקרב בני הדור הצעיר כיום היא דווקא לצמצם את מרחק הסמכות.

2. מקבל את ההחלטות בארגון

"האצלת סמכויות אינה טבעית לשיטת הניהול המקסיקנית."

כוח וסמכות שוררים באופן מסורתי בצמרת הארגון, ועובדים מצפים מהמנהלים להוביל תהליכים ולקבל החלטות. תהליך קבלת ההחלטות הוא ריכוזי ולא דמוקרטי, וההחלטות מתקבלות בדרג העליון בסגנון אוטוקרטי ופטרנליסטי. אמנם כיום, יותר ויותר עובדים אינם מוכנים לשתף פעולה עם סגנון זה ורואים בסגנון המשתף מתאים יותר לעידן המודרני, אולם רוב העובדים חוששים עדיין לקבל החלטות עצמאיות, אחריות וסיכונים, זאת משום שהם רגילים לסגנון הניהול ההיררכי ולקבלת הוראות מגבוה.

3. מאפשר מידה מסוימת של מעורבות בפתרון בעיות

מנהיגות משתפת היא מצב שבו המנהל פועל למעורבות גבוהה יותר של העובדים בתהליכי העבודה, מבקש מהם הצעות ורעיונות ופועל לקידום עבודת צוות. מנהיגות משתפת אינה יעילה בארגונים מקסיקניים ושונה מדפוס המנהיגות המקסיקנית המסורתית. עם זאת, בארגונים מסוימים, בעיקר במרכזים התעשייתיים לאורך קו הגבול ארצות הברית-מקסיקו, אפשר לראות ניסיונות ייחודיים לשילוב עובדים בפתרון בעיות. סגנון מנהיגות זה נעשה נפוץ יותר עם התפתחות העסקים והארגונים המקסיקניים והפיכתם לארגונים בינלאומיים (באמצעות הסכמי סחר, ושיתופי פעולה עם חברות מארצות הברית, ומדינות אחרות).

4. נותן כבוד לעובדים ושומר איתם על יחסים בינאישיים טובים

"הבוס מדבר בכבוד לכל עובד, בכיר או זוטר."

"העובדים המקסיקנים אינם תומכים במנהיגים גסי רוח העולבים בעובדיהם ומביכים אותם בפומבי אלא במנהיגים המגלים כבוד ורגישות."

המונח המקסיקני simpático מתאר היבט מרכזי במנהיגות המקסיקנית: היכולת והנכונות לבטוח באנשים עם רגישות מיוחדת כלפי כבודם וערכם כאינדיבידואלים. הפגנת simpático באה לידי ביטוי כאשר המנהל מבקר בבתיהם של עובדיו ופוגש את בני משפחותיהם מתוך הפגנת כבוד כלפי חשיבות המשפחה בתרבות המקסיקנית. מנהל טוב הוא זה שמשקיע מזמנו כדי להכיר את חייהם האישיים של העובדים תחתיו. הוא מתאפיין באמון, ברגישות ובהפגנת כבוד ואמפטיה כלפי כל עובד באשר הוא.

5. דואג לרווחת העובדים

הגישות הפטרנליסטיות במקסיקו תורמות לציפיותיהם של העובדים לקבל במקום עבודתם ביטחון כלכלי ודאגה לרווחתם. חברות מקסיקניות רבות נושאות באחריות חוקית לרווחתם של עובדיהם, ומספקים ארוחות, טיפולים רפואיים לעובדים ולבני משפחותיהם, מסיבות ואירועים. ציפיות ודרישות רבות מעוגנות בהסכמים קיבוציים.

6. כריזמטי וייצוגי

בעיני העובדים חשוב שהמנהל יעשה רושם בהופעתו החיצונית ויפגין ייצוגיות ומוניטין. עובדים רבים ישמחו להתלכד סביב נאום מרגש של מנהל בכיר ויחושו גאווה גדולה. ההיסטוריה המקסיקנית מלאה במנהיגים מהפכניים כריזמטיים שזכו לכבוד רב ושימשו מעין יועצים רוחניים.