"האדון נקרא סניור והמשרתת נקראת מוצ'צ'ה."
בגואטמלה קיימים פערים גדולים בין המעמדות, יותר מאשר בכל מדינות אמריקה הלטינית, והריבוד החברתי מתאפיין בחלוקה מאוד לא שוויונית של עושר וכוח.
לא ייפלא, אפוא, שהכוח הכלכלי בגואטמלה מצוי בידי פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה אשר עומד בראש ההיררכיה החברתית. זוהי האליטה העשירה, השולטת ברוב המשאבים והכוח הפוליטי של המדינה, ולה גישה לחינוך איכותי, שירותי בריאות והטבות אחרות.
לעומת זאת, רוב האוכלוסייה חיה בעוני ומתמודדת עם אפליה, אי-שוויון מובהק קיים במיוחד בין בני תערובת לבין צאצאי שבט המאיה.
"כל נושא המעמדות בגואטמלה בולט מאוד. יש אדונים, ויש משרתים, וכל אחד יודע את מקומו, תרתי משמע. רוב הבתים בעיר מתוכננים כך שלעוזרת הבית יש חדר משלה עם מקלחת ושירותים."
"הם גדלים על ההבדלים בין המעמדות מגיל צעיר. אם יש לעוזרת את האפשרות לעבוד עבור מעסיק זר היא תקפוץ על ההזדמנות, מכיוון שזרים מתייחסים אל העוזרות בכבוד ומתוך תפיסה שוויונית, בניגוד לעם הגואטמלי שמתייחס אל העוזרות כאל שפחות."
אי השוויון הוביל לתסיסה חברתית ולקונפליקטים רבים, כולל מלחמת אזרחים ארוכת שנים שהסתיימה בשנת 1996 והותירה צלקות עמוקות בחברה בגואטמלה.
"כאשר סגנית הנשיא נידונה לעונש מאסר, היא לא נכנסה לכלא רגיל שאליו מגיעים בני העם הפשוט, אלא למעין מלון בדירוג של חמישה כוכבים, בתנאים שלא מזכירים כלא כלל וכלל. זאת מתוך התפיסה ש'מגיע' לה, כי 'בעלת המאה היא בעלת הדעה.'"
