עובדים ומנהלים המרבים בנסיעות קצרות לחו"ל מציינים כי רכשו כבר הרגלים קבועים לקראת כל נסיעה.

מספר דוגמאות:

• "למי שמרבה לטוס יש מקום קבוע במטוס. אני תמיד יושב בכיסא של יציאת החירום, ואני כבר מכיר את הניואנסים הקטנים של הכיסא."
• "יש לי נוסח קבוע שאני משאיר בתיבת הדואר האלקטרוני כדי לעדכן בדבר ההיעדרות הצפויה שלי. אני רגיל להפעיל אותו אוטומטית, רק התאריך משתנה."
• "כל בעלי החנויות בדיוטי-פרי כבר מכירים אותי."
• "אתה נהיה אלוף בנסיעות ויודע הכול: אילו טיסות לקחת ומאיפה? (וינה, לדוגמה, היא יעד פופולרי להחלפת טיסות כי שדה התעופה שם קטן ונוח); באיזה כרטיס אשראי כדאי להשתמש ואיפה? באיזו חברה כדאי לטוס בכל מדינה מבחינה בטיחותית? וכדאי לזכור את הווי המוניות: נהגי מוניות בגרמניה לא ירמו לעולם, ברוסיה כולם נהגי מוניות וכל אזרח רשאי לעצור ולקחת נוסע בתשלום, בסלובקיה מקבלים את השירות הטוב ביותר, בדרום אפריקה לא עולים על מוניות, ובאפריקה השחורה יש לדרוש רכב עם נהג צמוד."
• "אנחנו כבר מזהים זה את זה בשדה התעופה, יכולים לזהות מי נוסע כתייר ומי נוסע בנסיעת עסקים ומחליפים בינינו חוויות."
• "טיסות הבוקר באל על עמוסות מאוד. אתה יכול בקלות לזהות מי נוסע בנסיעת עסקים. יש הווי שלם בשדה התעופה, וכל מי שנוסעים בנסיעות עסקים נפגשים באותו מקום."
• "בימים רביעי-חמישי אתה יודע לזהות שרבים מן הנוסעים במטוס הם חבר'ה כמוך שחוזרים הביתה."
• "אנחנו יושבים בטרקלין, על ספות, ולא מחכים עם כולם בשער העלייה למטוס. בטיסה הראשונה שלי הייתי בהלם: היין, הפינוקים הקטנים שאתה מתמכר אליהם, הכול בחינם."