מחקרים בעולם מצביעים על יתרון קל לנשים לעומת גברים בעת רילוקיישן מטעם מקום העבודה. אז מדוע שיעור הנשים שנשלחות לעבוד בחו"ל קטן בהרבה ולמה כאשר הן כבר זוכות לתעדוף – מדובר באפליה?
בילי פרנקל בשיחה עם ד"ר חנה אורנוי
עובדים רבים במשק חולמים על רילוקיישן, שיאפשר להם לעבוד במדינה זרה לתקופה של מספר שנים, לצבור חוויות ולעתים גם לחסוך. אבל בקרב נשים התופעה פחות נפוצה ואף נושאת בחובה קשיים ייחודיים, בעיקר כשיש משפחה וילדים. "גברים ונשים כאחד מעוניינים בקריירה בין-לאומית, אולם גברים זוכים לה יותר", מספרת ד"ר חנה אורנוי, יועצת לארגונים בנושאי ניהול בין לאומי ורילוקיישן.
שיעור הנשים שנשלחות בעולם לרילוקיישן נע על פי המומחים איתם שוחחנו בכתבה, בין 10% ל-20% בלבד. אורנוי סבורה כי הסיבה העיקרית לשיעור הנמוך, היא רתיעה לא מוצדקת של המעסיקים. "מחקרים בעולם מלמדים על ביצועים זהים של גברים לנשים ברילוקיישן ואף על יתרון קל לנשים", היא מדגימה. "היתרונות נמצאו קשורים במספר תכונות הנחשבות דומיננטיות בעיקר אצל נשים כמו מיומנויות בבניית קשרים, אינטואיציה ויכולת לבצע מספר משימות במקביל. כלומר, השיעור הגבוה של גברים בתפקידי רילוקיישן אינו מוצדק, שכן לא נמצאו הבדלים בין המינים בביצוע התפקיד".
בין התפקידים המרכזיים המאפיינים נשים ברילוקיישן, היא מונה בעיקר תפקידי ניהול משאבי אנוש, שיווק, עיצוב מוצר, דיפלומטיה והדרכה. "אין הרבה נשים שנשלחות להקים אתרים חדשים או סניפים במדינה זרה. גם לא נראה הרבה נשים בתפקידי תחזוקה או כספים".
על פי נתוני רילוקיישן הפועלת בתחומי הגיוס הגלובלי, רק 10% מכלל היוצאים לרילוקיישן בעולם הן נשים, כאשר בישראל הנתון עומד על 5% בלבד – נתון שאינו כולל יציאה למטרות לימודים מתקדמים, המוערך על ידי החברה בכמה מאות בשנה. בסיוע החברה גיבשנו את הטבלה הבאה, שמפרטת את הדרישה הבוטלת לנשים לפי תחומים ביבשות השונות
תפקידים הדרושים לנשים ברילוקיישן
| יבשת/מדינה | תפקיד |
| אירופה | בנקאות, תמיכה טכנית ופיתוח עסקי |
| ארה"ב | מהנדסות תוכנה ומחשבים, ניהול פרוייקטים, תמיכת לקוחות ואפיון מוצר |
| אפריקה | חינוך, אדמיניסטרציה, ניהול פרויקטים מקומיים לקידום האוכלוסייה המקומית |
| אסיה | ניהול לקוחות, ניהול מוצרים, ניהול פעילות סניף מקומי בתחום התוכנה והפיננסיים, נציגויות של חברות ישראליות גדולות כמו גופי השקעות ובנקים |
סקר שערכה השנה פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC בקרב 10,105 נשאלים בגילאי 20-35 מעשרות מדינות, העלה כי שיעור הנשים הנשלחות למשימות רילוקיישן בעולם הוכפל בעשור האחרון מ-10% ל-20%, ובשנת 2020 השיעור צפוי לטפס ל-27%. עם זאת, שיעור הגברים הנשלחים על למשימות מטעם לעבודה מעבר לים, עומד על פי 4.
עוד העלה הסקר, כי 71% מנשות דור המילניום מעוניינות לעבוד מחוץ למדינתן במהלך הקריירה שלהן, וכי 62% מאמינות כי ניסיון בינלאומי הינו קריטי עבור קידום הקריירה שלהן. עם זאת, בעוד ש-77% מהגברים מאמינים שקיים שוויון בין גברים לנשים בהזדמנות לרילוקיישן מצד המעסיק הנוכחי שלהם – בקרב הנשים עמד הנתון על 56% בלבד.
היחס לנשים מערביות שונה
אורנוי, שכתבה מספר ספרים בנושא רילוקיישן, מדגימה כי אחד החששות המרכזיים אותם מציינים המעסיקים, הוא לשלוח נשים למדינות לא מפותחות במזרח אירופה, אסיה, דרום אמריקה ואזורים מתפתחים אחרים, שנמצאים במגמת עלייה במטרה לאתר שווקים חדשים.
"75% ממנהלי הארגונים טוענים שהם נמנעים משליחת נשים למדינות אלה, משום שמחזיקים בהן בדעות קדומות וסטריאוטיפים כלפי נשים, שעלולים להפריע להצלחתן בתפקיד. יחסם של הגברים לא יהיה אוהד כלפי עובדת ולכן הם יימנעו מיצירת קשרים עסקיים עמה", היא מסבירה. "בנוסף, חלק מהמנהלים גם הביעו חשש כבד לביטחונה הפיזי של אישה במדינות אלה והעדיפו שלא להסתכן".
אמנם, עדויות נשים שנסעו לרילוקיישן במדינות כמו יפן, אמריקה הלטינית וסין, אכן העלו כי הן חוו קשיי התאקלמות בשל אפליה כלפיהן. עם זאת היא מסייגת, כי נשים רבות שהוצבו במדינות אסיאתיות דיווחו כי לא נתקלו בדעות קדומות והיו כאלו שאף חשו כי עצם היותר נשים היווה עבורן יתרון.
"הטענה כי נשים לא יתקבלו על-ידי כוח העבודה המקומי באסיה, עומדת בסתירה לעובדה שנשים מאיישות עמדות מפתח בפוליטיקה במדינות דוגמת פיליפינים, סינגפור, תאילנד ומלזיה", היא מוסיפה. "על פי סקר של האו"ם – מספר הנשים המחזיקות בעמדות ניהול בתאילנד, סינגפור והפיליפינים, גדול בצורה משמעותית לעומת מספרן במדינות אירופאיות כמו הולנד, צרפת וגרמניה".
בחלק מהמדינות, היחס לנשים מערביות שונה מזה שמוענק לנשים בנות המקום או ממוצא אתני דומה. "בהונג קונג ובטיוואן למשל, קיימות דעות קדומות על נשים ובמיוחד על נשים שמנהלות גברים, אך היחס לנשים מערביות ברילוקיישן שונה", היא מסבירה. "למרות דעתו הקדומה והשלילית של המארח בנוגע לתפקידה של האישה בתפקידי ניהול, הוא נוטה להניח שאם חברה מערבית כלשהי השקיעה ושלחה אישה למשימה מסוג זה, הרי שהיא בוודאי אישה מיוחדת במינה ויש להתייחס אליה בכבוד".
גליה אלינסקי, מנכ"ל רליוקיישן סורס, מסכימה כי לא בכל מקום תתקבל אישה קריירסטית באהדה. "בסין מאוד מקובל לראות נשים קרייריסטיות ובתפקידי ניהול בכירים, ולכן קל יותר לנשים לעבור לרילוקיישן לסין לתפקידים בכירים. הן לא ייתקלו במחסומים בגלל היותן נשים כפי שייתקלו במדינות אחרות כמו אפריקה או מדינות דרום אמריקה.
סיבה מרכזית נוספת שהיא מונה למיעוט הנשים ברילוקיישן היא השיעור הנמוך של נשים ביחס לגברים בתחומי ההנדסה, שכן חלק ניכר מהצעות העבודה בחו"ל הן בתחום זה. "מחקרים בתחום מלמדים כי נשים עדיין בוחרות מקצועות שיש בהם יותר גמישות לעבודה מכל מקום ואילו גברים בוחרים בקריירות שיש להן חיבור גיאוגרפי, שעל מנת להתקדם הם יצטרכו לעבור למקום חדש. עם זאת, נשים שיבחרו במקצועות שמזוהים עם גברים, יטו יותר לעבור בעקבות עבודתם".
מכשול הקריירה הכפולה
מכשול נוסף עומד בעיקר בפני נשים נשואות, כאשר על כל אישה נשואה – נשלחים בממוצע תשעה גברים נשואים. "כשבוחנים את היחס בין רווקים לרווקות, היחס קטן לשלושה גברים רווקים על כל אישה רווקה, אך נשים בעלות ילדים נשלחות עוד פחות", היא מסבירה.
"ארגונים מהססים לשלוח נשים נשואות למשימות בין-לאומיות בשל תפיסה לפיה הן יתקשו להתגבר על מכשול הקריירה הכפולה של משפחה ועבודה. גם היום, הקריירות של הגברים נחשבות עדיין כחשובות יותר מאלו של הנשים ולכן מועמדותן של נשים נשואות נלקחות פחות בחשבון".
גם נשים רבות מצידן, לא ממהרות לקפוץ על הצעות עבודה מעבר לים. "משפחה היא הסיבה העיקרית לדחיית הצעות עבודה מעבר לים בקרב שני המינים, אך אצל הנשים נשואות הנושא מורכב יותר", טוענת אורנוי. "רבות שוללות באופן אוטומטי יציאה לשליחות כדי לא לפגוע במסגרת המשפחתית, לעתים אפילו מבלי להתייעץ עם בן זוגן. החששות והלבטים מתעוררים בעיקר בקרב נשים נשואות ופחות בקרב גברים נשואים, משום שהחברה תופסת אותן וגם הן תופסות את עצמן כמשמעותיות יותר בנושאי הטיפול בבית ובילדים בהשוואה לגברים".
בין הסיבות המרכזיות שבגללן נשים מעדיפות שלא לנסוע לרילוקיישן, היא מונה את העומס שאתו ייאלצו להתמודד בתפקידן הכפול במשפחה ובעבודה, וכן פגיעה אפשרית בבן-זוג, שנתפס בעיני החברה כמפרנס העיקרי. "נשים מציינות במיוחד את החשש כי בן זוגם יתקשה בהסתגלות לתפקידו כמפרנס משני או כעקר בית וכי ייתקל בחסמים חברתיים שונים שיקשו עוד יותר על הסתגלותו לסביבה החדשה, למשל היותו גבר יחיד בקבוצת בני הזוג של עובדים ברילוקיישן, או היעדר פעילויות מתאימות, להבדיל מנשים רבות הנוהגות לעסוק בפעילויות התנדבות כשהן מתלוות לבעליהן ברילוקיישן".
יופי מערבי פותח דלתות
גם כשנשים כן זוכות כבר להעדפה – שוב פוגשים באפליה מגדרית. "יופי מערבי יכול לפתוח דלתות באסיה, במיוחד אם מדובר בנשים שהן גם יפות וגם בעלות אישיות מוצלחת", מספרת אורנוי. "מראה חיצוני הוא גורם בלתי פורמלי בבחירת נשים לרילוקיישן וקיימת לעיתים אפליה כנגד בחירת נשים פחות מושכות לתפקיד, אף שאין מודים בזאת".
סיבה מרכזית נוספת לבחירה בנשים, גם אינה מעודדת: הן פשוט עולות פחות כסף למעסיק. "קיים יתרון כלכלי בשליחת נשים לתפקידי רילוקיישן מכיוון שלרוב הן נשלחות לתפקידים זוטרים יותר מהגברים ובעלויות נמוכות יחסית", מסבירה אורנוי. "בנוסף, רוב הנשים הפונות לתפקידי רילוקישן הן רווקות, בעוד שרוב הגברים הנשלחים הם בעלי משפחות, דבר שמצריך השקעה כספית גבוהה יותר מצד הארגון".
בישראל – יש דווקא פער בביצועים
בעוד שהמחקרים שנעשו בעולם העלו כי אין הבדל בביצועים של שני המינים בשהות מטעם העבודה מעבר לים – בישראל הממצאים קצת שונים. אורנוי, המשמשת גם כמרצה וחוקרת בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטאות הפתוחה ובר אילן, ערכה מחקר עם עמיתיה מאוניברסיטת בר אילן, גוני לוי -נשרי וד"ר ליעד עוזיאל, בו נמצא כי גברים ישראלים מסתגלים לתפקידי רילוקיישן טוב יותר מנשים ישראליות.
"בישראל, שבה נשים רבות מפתחות קריירה בדומה לגברים, היה מפתיע לקבל ממצא שכזה, המתאר לכאורה יתרון מגדרי לגברים בביצוע משימות בינלאומיות", היא אומרת. "הסבר המתקבל על הדעת הוא שהנשים ישראליות, החיות בחברה שבה התא המשפחתי תופס משקל רב יותר מאשר במדינות מערביות אחרות, משקיעות בו חלק גדול ממשאביהן וייתכן שזה על חשבון הצלחתן והסתגלותן לתרבות העסקית במדינה הזרה.
"בנוסף, יש אפשרות שדיווחיהן העצמיים של הנשים במחקר היו צנועים יותר ביחס לדיווחיהם של הגברים הישראליים, שסופגים לאורך שנים את ערכי תרבות הצבא ומתאפיינים בהערכה עצמית גבוהה. לכן, לא מן הנמנע כי הם מאמינים יותר ביכולתם להצליח בהשוואה לנשים, שמראש מפגינות הערכה עצמית נמוכה יותר".
כדי להבטיח התמודדות מוצלחת עם האתגרים, אלינסקי מספקת טיפ שנכון לכל מי שנוסע לרילוקיישן – לבצע את כל ההכנות הנדרשות מבחינה כלכלית ומבחינת מיסוי, ולתאם ציפיות מול מקום העבודה ומול בן הזוג קודם לנסיעה, בדגש על כל הקשור להסתגלות המשפחה. "לבן הזוג תפקיד חשוב בתמיכה ובניהול האספקטים המשפחתיים", מסבירה אלינסקי. "עליו לקבל את העובדה שבת הזוג היא המפרנסת. תפקידו קריטי בשבועות הראשונים להגעה אך גם בהמשך – הוא יידרש לטפל בניהול הבית, הילדים, בתי הספר והגנים והחוגים".
(פורסם ב-Ynet בתאריך 5.9.15)
