אור רודניק שהה עם הוריו בקנדה במשך שנתיים. בחודשים הראשונים לשהות הוא כתב יומן שאותו הוא מכנה בשם "צ'אק היקר". היומן הכתוב במשפטים קצרים, מתאר בצורה אותנטית תהליך קלאסי של הסתגלות ילדים ברילוקיישן. על פני כחצי שנה מתרחש תהליך לינארי מחד של הסתגלות, אך מאידך גם כולל בתוכו עליות ומורדות, כמו גם דכדוך מובן מול תובנה שהדברים אמורים להסתדר. היומן מסתיים במילות סיום " אני ילד מה זה עסוק"… – קרי הסתגלתי למקום החדש ואין לי כבר זמן לכתוב, או במילים אחרות אין לי כבר צורך בעוגן בדמות היומן.

היומן ממחיש בברור את הדברים הבאים:

• התהליך דורש סבלנות
• מדובר בקושי זמני שאמור להשתפר עם הזמן
• אין טעם לנסות להאיץ את הקצב ואין ללחוץ על הילדים להסתגלות מהירה
• ילדים הם יצורים סתגלנים, כפי שתמיד נהוג לומר
•  מדובר בתקופה של אי יציבות מסוימת – אך חשוב לתפוס פרופורציה – לוקח זמן ולאט לאט הדברים יסתדרו

וכך נראים הדברים ביומן:

6.8 – צ'אק היקר, היום הגענו לטורונטו שבקנדה, אבל הופתעתי כי ראינו שם חנויות שאנשים מדברים בהם עברית וגם אכלנו במסעדה אוכל ישראלי. מוזר כי אנחנו לא בישראל…

31.8 – צ'אק היקר, היום הלכנו לראות את בית הספר שבו נלמד, אבל עוד לא התחלנו ללמוד. המורה שלי דווקא נראה לי נחמד, אבל המורה של אחי לא נראית לי…

6.9 – צ'אק היקר, מחר מתחיל בית הספר. נראה לי שבבית הספר יהיה קשה. אבל חייבים להישאר פה כי באנו לשנתיים. היה לי יום טוב היום כי היינו בסרט, אבל מחר בטוח לא יהיה יום טוב. אני בטוח בזה!…

7.9 – צ'אק היקר, התחלנו היום את בית הספר והיה קשה. אני ואחי הגענו לבית הספר והתפצלנו לכיתות שלנו וברקע השמיעו את ההמנון של קנדה. הלימודים בקנדה נראים לי יותר קשים בשבילי מאשר בישראל. מחר יש שוב בית ספר וזה מעצבן.

8.9 – צא'ק היקר, היום היה היום השני שלי בבית הספר. בישראל היה לי יותר קל אבל אנחנו פה וזה מה שיש…

18.10 – צ'אק היקר, עכשיו זה ערב ואני בדיוק כותב לך, אבל אני בוכה כי אני מתגעגע לארץ ולחברים שלי. אני מבואס ונזכר בכל מה שעברתי. עדיף שאלך עכשיו לישון. להתראות צ'אק היקר…

23.10 – צ'אק היקר, בכיתה של אחי יש ילד ישראלי שכבר כמה שבועות לא מתאקלם, לא משחק ולא לומד וכל הזמן בוכה. גם ההורים שלו רופאים ובאו לשליחות, והם כל יום באים להיות אתו מתשע בבוקר ועד סוף היום עד שהוא ישתלב…

24.10 – צ'אק היקר, למדנו היום צרפתית והייתה הכתבה, אבל בהפסקות היה לי מאד משעמם…

28.10 – צ'אק היקר, בהפסקות בבית הספר היה יותר טוב מתמיד. לפחות שיחקתי עם מישהו. אחרי בית הספר אכלנו ארוחת צהרים והלכנו בפעם הראשונה בחיים להחליק על קרח. עשיתי את זה די טוב.

29.10 – צ'אק היקר, הלכנו לאכול במק-דונלד'ס . אכלנו שם המבורגרים וצ'יפס והדבר הכי טעים היה גלידת וניל גדולה. רציתי לשאול את המוכר אם יש להם גלידת שוקולד מעורבבת עם וניל, אבל לא שאלתי כי אני מתבייש לדבר באנגלית…

31.10 – צ'אק היקר, היום בבוקר קמנו אני ואחי ונזכרנו שהיום ליל כל הקדושים והולכים לבקש "תעלול או ממתק". לבשתי תחפושת ויצאנו החוצה וקיבלנו הרבה ממתקים.

1.11 – צ'אק היקר, בבית הספר היה דווקא נחמד…

2.11 – צ'אק היקר, בבית הספר היה בסדר כמו אתמול ואני מקווה שזה ימשיך ככה…

10.11 – אחרי הלימודים, תנחש מה צ'אק? שיחקתי עם ילדים כדורגל במגרש. עשיתי שם נגיחה מדהימה וניצחנו 4-3. אולה אולה בית"ר, אולה אולה בית"ר!

12.11 – צ'אק היקר, היום אחרי שיעור אמנות, כאב לי מאוד הראש ורציתי ללכת הביתה. הלכתי למזכירות וביקשתי מהמזכירה שתתקשר לאימא שלי. מה אתה אומר על זה צ'אק? דיברתי לבדי באנגלית! אני "סופר אירו"!

15.11 – צ'אק היקר, בהפסקות אני משתלב לא רע עם הילדים ואני מקווה שזה ימשיך כך…

22.11 – בבית הספר שיחקתי בהפסקות עם ניקולאס, נמניה, ראנדי וראלף איזה כיף…

24.11 – צא'ק היקר, הבוקר הלכתי לבית של נמניה, ילד מהכיתה שלי. אני הילד האמיץ בעולם!

30.11 – צ'אק היקר, היום קמתי בבוקר, ציחצחתי שיניים, נעלתי נעלים אכלתי ארוחת בוקר, לבשתי את המעיל ויצאתי החוצה ואיזו הפתעה! התחיל לרדת שלג בחוץ וזה היה מוזר כי בישראל אין כמעט שלג וגם כאן עדיין רק סתיו.

23.12 – צ'אק היקר, בבית הספר היה היום בסדר, כמו תמיד. ותנחש מה, צ'אק? אני בנבחרת בית הספר! נכון חדשות מטריפות? אחרי האימון חזרתי הביתה והייתה לי הפתעה גדולה. סבא וסבתא שלי הגיעו אלינו מישראל. אנחנו הולכים לישון מוקדם היום כי אנחנו יוצאים אתם לטיול ענק בבוקר.

15.1 – צ'אק היקר, היום ירד שלג ענקי שהגיע לי עד ל… מגניב! עשיתי סקי והיה כיף.

וחוץ מזה אני כבר ארבעה ימים בן 10.

2.2 – תאמין לי, יומן, אני עכשיו ילד "מה זה עסוק". בקיצור, ממש אין לי זמן. אז אני מאד מצטער אם אני לא מספיק בכלל לכתוב…