"ארוחות ליל שישי בלי בעלי היו קשות מאוד בהתחלה. הרגשתי מין עצבות כזאת. אמרתי לעצמי שהשאלה היא איזה משקל אני נותנת לתחושות השליליות האלה. החלטתי שגם בלי בעלי אנחנו ממשיכים לשמר את הארוחות המשפחתיות. וכך ישבנו כולנו יחד בחגים ובימי שישי אני והילדים ולפעמים חברים וחברות של הילדים והקפדנו לשמור על זה."

"היה לי קשה כשהגיע ראש השנה ובעלי לא היה – ערב חג והוא איננו."

"ערב יום העצמאות, נפגשים כל החבר'ה וצוחקים עליי (בחביבות): 'בטח הוא עם החברה הסינית שלו עכשיו'."

"בהתחלה אישתי פחדה להיות לבד בבית הגדול שלנו במושב. התקנתי אזעקה והתחלתי לפצות אותה בהמון מתנות מחו"ל."