חולמים על שליחות בחו"ל? סקר מגלה כי רבע מהלוקיישנים נכשלו ■ המחיר: הפסד של עד 50 אלף דולר לחברה, הנזק לעובד – בעיות משפחתיות והפסד של עשרות אלפי שקלים

מאת: הילה ויסברג. פורסם לראשונה בדה מרקר.

לפני כשנתיים נתקל ברק, איש מחשבים בן 36, בהצעת עבודה מעניינת שפורסמה בלינקדאין: חברה אפריקאית מחפשת איש אבטחת מידע למשרה בגאנה. תנאי המחיה הטובים והשכר הגבוה נשמעו אטרקטיביים. הוא עבר מבדקים ומיונים, נמצא מתאים ואף יצא לביקור קצר בגאנה, כדי לבדוק את השטח. כעבור זמן קצר המשפחה טסה ליעדה.

“חשבנו שנוכל לשהות שם שנתיים לפחות ולחסוך כסף”, מספר ברק. “אלא שהשליחות הסתיימה בתום ארבעה חודשים שניתן להגדיר במלה אחת – ‘זוועה’. הילדים אמנם השתלבו בבית הספר האמריקאי, אבל לאשתי לא היתה תעסוקה. בנוסף, אין שם מקומות בילוי ואין פעילות פנאי. כל מה שיש הוא עבודה של 12–14 שעות ביממה. אפשר היה להשתגע, זה היה פשוט דיכאון. “אמנם איכות החיים גבוהה – יש בית יפה ועוזרים למיניהם – אבל אין מעטפת ואין חברה”, מוסיף ברק. “הדבר היחידי שמפצה על המועקה הוא הכסף, אבל זה לא מספיק בשלב מסוים. התנאים הטובים יכולים לעוור אותך כשאתה מסתכל על השליחות מבחוץ”.

ברק משתייך לקבוצה גדולה של ישראלים שסיימו את משימת הרילוקיישן מוקדם מהמתוכנן, ומשימתם הוגדרה ככישלון. מסקר חדש שערכה חברת רילוקיישן ג’ובס, ומתבסס על בחינת 1,500 השמות רילוקיישן מדי שנה, עולה כי כל השמה רביעית ‏(25%‏) ב–2013 הסתיימה בכישלון. ב–2011 הסתיימו 38% מההשמות בכישלון, וב–2012 נכשלו שליש ‏(34%‏) מהן.

"הירידה בשיעור הכישלונות נובעת מההבנה שכדי להימנע מהגול העצמי הזה – הליך הרילוקיישן חייב להיות מקצועי”, מסבירה מנכ”לית חברת רילוקיישן ג’ובס, עינת גז. לדבריה, ייתכן כי מדובר גם בניסיון מצטבר ובתהליך הלמידה של החברות ששולחות עובדים לרילוקיישן.

הסיבה עיקרית לכישלון – המשפחה

התעמקות בנתונים מעלה כי ברוב המקרים ‏(56%‏) הרילוקיישן הכושל הסתיים כעבור שבעה־עשרה חודשים בחו”ל. באופן מפתיע, דווקא לרילוקיישן שמתבצע בחברה גדולה יש סיכוי גדול יותר להיכשל. 65% מהמשימות שכשלו בוצעו בחברות ממוסדות וגדולות יחסית, והשאר בוצעו במסגרת חברות סטארט־אפ.

הנזק הממוצע לחברה בעקבות משימה שכשלה מוערך ב–30–50 אלף דולר, שכוללים בעיקר עלויות חד־פעמיות של שליחה והתאקלמות בחו”ל. הנזק הכלכלי לעובד עצמו גם הוא משמעותי – 20–50 אלף שקל בעקבות אובדן הכנסה ועלויות החזרה וההשתלבות מחדש בישראל.
עוד עולה מהסקר כי הסיבה העיקרית לחזרה המוקדמת לישראל היא קשיי השתלבות של המשפחה ‏(33%‏). סיבות נוספות הן: טיפול לא מוצלח ברילוקיישן מצד החברה (21%) בעיות רפואיות ‏(18%‏), פער תרבותי ופער בציפיות ‏(13%‏), מצב ביטחוני ופוליטי ‏(8%‏), ואי קבלת היתר עבודה לבן או בת הזוג ‏(7%‏).

ד”ר חנה אורנוי, מומחית לניהול בינלאומי, שכתבה את הספר “מסע הרילוקיישן”, מדברת על טווח כישלון רחב עוד יותר. לדבריה, מחקרים בינלאומיים מצאו כי שיעור כישלונות הרילוקיישן הוא 16%–45%, אך שיעור הכישלונות בפועל עשוי להיות גבוה בהרבה. “גם עובד שעבר לארגון אחר אחרי החזרה לישראל יכול להיחשב כישלון, כי הוא העביר את כל המידע שצבר בחו”ל למתחרים”, היא אומרת. “קיימים מקרים שבהם עובדים חוזרים לישראל ורק אז מתגלה שהסבו לחברה נזקים תדמיתיים כבדים. כישלון נרשם גם במקרים שבהם עובדים חזרו אחרי תקופה ממושכת, אך בעיני עצמם הם חוו כישלון, ולכן הדימוי העצמי שלהם נפגע והם מתקשים לתפקד כבעבר”.

גז אומרת כי המקור העיקרי לכישלונות נעוץ בתהליכי השמה בעייתיים, וכן בעובדים שלא שיתפו את משפחותיהם או המעיטו בחשיבותו של מידע שנמסר להם. “כשמתכננים רילוקיישן צריך לדעת בדיוק לקראת מה הולכים. החברה חייבת להיות שקופה עם העובד בתהליך – היא צריכה לספר לו במדויק על המציאות במדינה הזרה מבלי להשמיט אף פרט, ומבלי להניח שכשיגיע לגשר – יחצה אותו. העובד צריך לדעת על קשיים מכל סוג שהוא, החל במזג אוויר או זיהום אוויר, דרך חיי הקהילה ובתי הספר לילדים, וכלה באוכל במדינה.

“כך למשל, עובד צריך לדעת שבסין אי אפשר לפתוח חלון בבית בשל זיהום האוויר, ושיש אנשים שעלולים לפתח אסתמה על הרקע הזה; בסין גם אין במרכולים חלב רגיל, אלא רק עמיד – יש אנשים שחוטפים מזה שוק. דוגמה אחרת היא אפריקה, שבחלק מהמדינות בה אי אפשר לחיות בלי מזגן. אלה פרטים קטנים שחייבים להתעכב עליהם”.

סוגיה נוספת שהחברה המעסיקה חייבת לבדוק לפני השמת העובד בחו”ל, היא התאמת מסגרת התקציב למשפחה ולעובד. “כל ילד יכול להעלות את התקציב השנתי של הרילוקיישן ב–20–30 אלף דולר”, אומרת גז. “חייבים לוודא שהמשפחה תומכת – אחרת היא תכשיל את המהלך”.

בדיקות רפואיות ואישורי עבודה

סמנכ”ל תביעות וחיתום בסוכנות הביטוח דיוידשילד, רן מזרחי, מייעץ לחברות לערוך לעובדים בדיקות רפואיות מקיפות לפני הנסיעה. “בדיקות כאלה אמנם עשויות להיתפש כהפרה של זכותו של העובד לסודיות רפואית וצנעת הפרט, ואולם מול זכויות אלה עומדת גם זכותה של החברה למזער את סיכוניה הכלכליים”, הוא אומר. “גם לעובד משתלם לעבור בדיקות, כי אם מאותרת בעיה – חשוב לוודא שהמדינה אליה עוברים מציעה מענה רפואי הולם”.

חשוב לדאוג גם לאשרת עבודה לבן הזוג. “ברוב המדינות יש יותר מסוג אחד של אשרה, וכדאי לבדוק איזו אשרה מקבלים”, אומר עו”ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד ושותף במשרד קן תור & עכו. “בארה”ב, למשל, אשרות מסוג L ו-E מקנות היתר עבודה גם לבן הזוג. גם בתוך האיחוד האירופי יש שונות בין המדינות. כך, בהולנד רוב האשרות לעובד מקנות היתר עבודה גם לבן הזוג, אך באיטליה ובספרד לא. אם בן הזוג רוצה לעבוד ולא יכול – זה עשוי להיות גורם מכשיל משמעותי”.

חיכוכים בין בני הזוג עלולים גם הם להכשיל את הרילוקיישן. “גיליתי שמשימות נכשלות אם בני הזוג לא מגבים את המעבר”, אומרת אורנוי. “למשל, במקרה שבו בני זוג לא רצו לנסוע מלכתחילה, ולכן רואים בנסיעה לחו”ל ‘הקרבה’. מבחינתם, הם הפסידו חברים, משפחה ובעיקר את הקריירה שלהם. יש משפחות שמתפרקות על הרקע הזה. דווקא הילדים בדרך כלל מסתדרים”.

אורנוי טוענת כי חברות לא חושבות מספיק על נסיבות שעלולות להכשיל את השליחות. “חברות מחפשות איש מקצוע טוב – וזהו. מה שהן צריכות לחפש זה איש מקצוע טוב שגם הוא וגם משפחתו מעוניינים בשליחות לחו”ל, ונמצאים במצב של פניות לכך. ילדים שמשרתים בצה”ל או הורים מבוגרים חולים הם אלמנטים שיכולים לשבש שליחות”.

במקרה של כישלון, מתי מחליטים שחוזרים הביתה?

אורנוי: “להערכתי, בקרב ישראלים לא מדובר בכלל נוקשה, אבל הנטייה תהיה לנסות למשוך את זה. התפישה הישראלית היא שאצלנו קשה, ובחוץ אפשר להצליח. אז העובד עשוי לחשוב לעצמו ‘איך אני לא הצלחתי?’”

למה חברות קטנות מצליחות יותר ברילוקיישן לעומת חברות גדולות?

גז: “תרבות ארגונית קשיחה עומדת לרעת החברות הגדולות. בחברות גדולות רילוקיישנים מתבצעים במעין פס ייצור, והגישה היא ‘עשו את זה בעבר, יעשו בעתיד – מה הסיפור?’ העובדים מקבלים את המסר שלא יעשו עניין מהשליחות – וכך הם נוהגים. בחברות הקטנות היחס לעובדים פרסונלי יותר, ויורדים אתם לפרטים. לכן יש יותר סיכוי שהשליחות תצליח. בנוסף, בחברות סטארט־אפ רוב ההצבות בחו”ל נעשות בידי מייסדי החברה, שמגיעים עם יותר מוטיבציה מראש”.

כשברק נשאל אילו טיפים היה נותן למשפחה המתחבטת אם להסכים לרילוקיישן בחו”ל, הוא משיב: “דברו עם משפחות שנמצאות שם כיום – שעוברות את החוויה. דברים שרואים מכאן לא רואים משם”. הוא מוסיף כי “עדיף לוותר על כסף לטובת שליחות במדינה נוחה יותר, שיכולה להציע חיי קהילה, פנאי ותרבות”.

האם תשקול שוב משימת רילוקיישן?

“יכול להיות, אבל אתנהל אחרת. אעשה עבודת מחקר טובה ואחראית הרבה יותר. אסור להקל ראש ביציאה לשליחות. אתה מקפל בארץ חיים שלמים, הופך את חייהם של בני המשפחה ולוקח סיכון כלכלי. לקח לי כמה חודשים עד שמצאתי שוב עבודה אחרי החזרה לישראל, והפסדתי זכויות ובונוסים בכך ששברתי את החוזה. עכשיו אני שוב מחפש עבודה”.

hila.weissberg@themarker.com